Quantcast
Channel: חדשות –מגזין פורטפוליו
Viewing all 1751 articles
Browse latest View live

ארז נאבי פנה ושחר ליבנה בטריאנלה של הקופר יואיט

$
0
0

שלוש שנים לאחר שעסקה ביופי ובמופעיו השונים, הטריאנלה לעיצוב של הקופר יואיט – המוזיאון הלאומי לעיצוב של ארצות הברית – תיפתח בחודש מאי בשנה הבאה בשיתוף עם CUBE, מוזיאון העיצוב של קרקרייד, הולנד, תחת הכותרת ״טבע״. התערוכה תציג פרויקטים משלוש השנים האחרונות, שמדגישים את הדרכים שבהן מעצבים משתפים פעולה עם מדענים, מהנדסים, חקלאים, אנשי איכות הסביבה והטבע עצמו, כדי לעצב עתיד הרמוני יותר. התערוכה תכלול יותר מ־60 עבודות פורצות על פני תחומי עיצוב שונים, כולל אדריכלות, אורבניות, עיצוב מוצר, עיצוב נוף, עיצוב אופנה ותקשורת חזותית, שמשפרים ובוחנים מחדש את היחסים של בני האדם עם עולם הטבע. התערוכה תבקש לעורר רעיונות, שיתופי פעולה ודו שיח כדי להתמודד עם נושאים סביבתיים והומניטריים.

במסגרת הביאנלה יציגו עבודות חדשות ארז נאבי פנה ושחר ליבנה – בוגרי האקדמיה לעיצוב באיינדוהבן שבהולנד – כהמשך לעיסוק שלהם בטבע ובהבטים החברתיים והסביבתתים שלו. ליבנה, בת 29, סיימה את התואר הראשון באיינדהובן בשנה שעברה. פרויקט הגמר שלה היה מחקר חומרי ספקולטיבי שחקר את מה שגיאולוגים ומדענים מעריכים שיקרה לפלסטיק, שנמצא בכל מקום בכדור הארץ (כולל צורות חיים), בהשראת מטהמורפיזם, תהליך גיאולוגי שמשפיע על היווצרותם של מינרלים ומאובנים. הפרוייקט מדמה מציאות שבה את שאיבת הנפט מבטן האדמה מחליפה כריית מצבורי פלסטיק מוטמנים, ומדגים כיצד אפשר ליצור מהחומר מוצרים דקורטיביים. הפרויקט היה מועמד לפרסים שונים בשנה האחרונה, ביניהם פרסי העיצוב של מוזיאון העיצוב של לונדון ופרס החומר החדש בשבוע העיצוב איינדהובן.

שחר ליבנה, מתוך תחרות החומר החדש בשבוע העיצוב, איינדהובן. צילום: Gert Jan Van Rooij

ארז נביא פנה, פרויקט הגמר באיינדהובן

נאבי פנה, בן 35, הוא בוגר המחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון ובעל תואר שני מהאקדמיה באיינדהובן. בעבודתו הוא עוסק רבות בחומרים ותהליכים טבעיים וביצירת חיבורים היברידיים. בשנת 2016 הוא הציג במוזיאון העיצוב חולון את BEATING SALTS, המשך לפרויקט הגמר שלו מאיינדהובן, נסיון להשתמש בתוצרי לוואי של הפעילות של מפעלי ים המלח ולהפוך אותם לחומרי בניה.

״׳טבע׳ הוא כותרת גדולה״, אומר נאבי פנה, ״ומכיוון שעולם העיצוב הוא עולם מבוסס־חומר, הוא תלוי בטבע. הקשר בין עיצוב לטבע צריך להתמקד באיזון; בעיצוב ככלי המשמש לפתרון בעיות, כמו גם זרז אבולוציה, ולכן הקריאה שלי את היחסים בין השניים היא יציבה ומבוססת הרמוניה; דפוסי החשיבה של מעצבים הם כוח עצום שמשפיע על ההרמוניה בעולם; תיאום מוצלח בין אדם לאדם, אדם לחיה ופיסת אדמה. במידה וחשיבה זו היא לא יסוד וקו מנחה של מעצבים, המקצוע שלנו כשל״.

״כאדם עם סקרנות שלא באמת יודעת שובע, תמיד נמשכתי לתהליכים בטבע, איך דברים נוצרים ומשתנים״, מוסיפה ליבנה. ״וכמעצבת, אני מטמיעה את הסקרנות הזו בכל פרויקט, כשחומרים נושאי נרטיבים נמצאים במרכז וקונספטים פילוסופיים, אנתרופולוגיים וביולוגיים משמשים כהשראה וכקונטקסט. מטרת העל שלי היא ליצור מחשבות ביקורתיות על הדרך שבה בני אדם מתקשרים עם הטבע וכיצד הטבע מתקשר איתנו, לשאול מתי דברים הם מלאכותיים (man made) ומתי הם טבעיים (nature born), ומתי הגבול מיטשטש״.

ארז נאבי פנה. צילום: Femke Rijerman

The post ארז נאבי פנה ושחר ליבנה בטריאנלה של הקופר יואיט appeared first on מגזין פורטפוליו.


תערוכות שבוע האיור 2018 ממשיכות!

$
0
0

למעלה מ־20 תערוכות שבוע האיור עדיין מחכות לכם! לטובת כל מי שפספסו, לא הספיקו, מחפשים איך למלא את החור בלב או סתם רוצים לבקר פעם נוספת, ריכזנו במקום אחד את מועד הנעילה המעודכן של כל התערוכות שעדיין אפשר (וכדאי) לבקר בהן. חשוב: מומלץ לבדוק את שעות הפתיחה המעודכנות!

עינת פלד, קו דליים. צילום: מ״ל

סססופרפארם. צילום: מ״ל

The post תערוכות שבוע האיור 2018 ממשיכות! appeared first on מגזין פורטפוליו.

מיכל ממיט וורקה –זוכת הפרס ע״ש מירון סימה ל־2019

$
0
0

מיכל ממיט וורקה היא הזוכה בתחרות הפרס על שם מירון סימה, המוענק בשיתוף עם בית האמנים בירושלים. הזכייה כוללת פרס כספי של 20 אלף שקל ותערוכת יחיד שתוצג בבית האמנים בירושלים, ותיפתח במרץ 2019. הפרס ע״ש הצייר מירון סימה מוענק אחת לשנתיים. השנה, בפעם החמישית לחלוקתו, הוקדש הפרס ליצירה בנושא ״דיוקן יחיד – דיוקן רבים״. חברות ועדת הפרס הן טלי בן־נון, אוצרת עצמאית, אלן גינתון לשעבר אוצרת אמנות ישראלית במוזיאון תל אביב, שרון פוליאקין, אמנית וראש התוכנית לתואר שני באמנות, אוניברסיטת חיפה.

מנימוקי השופטות: ״ממיט וורקה, ילידת 1982, עלתה בגיל שנתיים מאתיופיה לישראל במסגרת מבצע משה וגדלה בנתניה. היא בוגרת המחלקה לאמנות בשנקר, והשכלתה הציורית כוללת גם הכשרה אצל ישראל הירשברג וארם גרשוני. בשנים האחרונות חיה ויוצרת בתל אביב.

״ממיט וורקה מייצגת דור חדש של אמנים ממוצא אתיופי, העוסקים לא רק במסורת העדה ובשגרת הקיום של חבריה בישראל, אלא נותנים נראות לסוגיות חברתיות הקשורות במאבק על התקבלותם, זהותם ושייכותם של בני העדה האתיופית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. קולה האישי של ממיט וורקה – כאמנית, כאישה וכאידיאליסטית, המפלסת את דרכה בחברה הגמונית וסטריאוטיפית – הוא גם קולו של קולקטיב מודחק, מיעוט מושתק. היא מודעת לכוחה כאמנית המגיבה לרוח הזמן, למקום, ולקונפליקטים בשיח התרבותי, החברתי, הפוליטי והאמנותי. כבר בתערוכת הבוגרים של שנקר בשנת 2013, סימנה מבקרת האמנות גליה יהב את עבודותיה של ממיט וורקה כ׳ציור במסורת הריאליזם החברתי החדש, זה שאחרי הציור־הרע ואמנות המחאה, העוסק בטון ארסי ביחס הפוליטי המתנשא לשחורים ובסוגיית המוצא והמעמד׳.

איש בלתי נראה

״העושר הצבעוני והמבע החד המאפיינים את ציוריה הפיגורטיביים של ממיט וורקה, יוצרים חיבור מקורי ומזוקק בין יופי, אהבה ומסורת (השימוש בטקסטיל אתיופי מסורתי – צעיפים ושמלות, או בחפצים המסמלים את העדה), לבין אמירה ביקורתית אותה היא שותלת בתוך הציורים באמצעות שילוט חוצות, תמרורי תנועה או במתן כותרות רבות־משמעות, לדוגמה: דיוקן איש כהה עור נקרא ׳איש בלתי נראה׳; בציור העוסק בחרם שהטילו יקבי ברקן על עובדים יוצאי אתיופיה, מטעמי כשרות לכאורה, מציץ בקבוק יין מאחורי כתף האמנית ונקרא: ׳יין ברקן מאחורי השחורים׳; בציור מהתבוננות על רחוב תל־אביבי ובניין באוהאוס טיפוסי, שותלת האמנית שלט עם הכיתוב ״רחוב אדיס אבבה״; כשהאמנית שותלת בנוף התל אביבי ׳הלבן׳ את התת־מודע הקולקטיבי של בני העדה האתיופית, היא עושה זאת, לדבריה, ׳נגד השכחה׳, ובאותה נשימה גם מכריזה ׳העיר שלנו גם׳.

״ממיט וורקה אוספת את מושאי הציור שלה בשיטוט יומיומי, שגרתי, בתל אביב. היא מתבוננת באנשים, בבתים, בגינות ציבוריות ומציירת בעיקר דיוקנאות ונוף עירוני. בכל עבודותיה משובצות דמויות כהות עור – עובד זר מאפריקה שהאמנית הכירה בבית־קפה בו עבדה; עוברי אורח אקראיים שביקשה לציירם; מכרים או זרים, בני העדה האתיופית; ודמותה שלה (לרוב עם סממנים מסורתיים). עבודותיה יוצרות קולאז׳ רב־תרבותי המתגבש לכדי דיוקן אנושי וחומל אשר מרכיב את השלם – דיוקן יחיד – דיוקן רבים״.

יין ברקן מאחורי השחורים

The post מיכל ממיט וורקה – זוכת הפרס ע״ש מירון סימה ל־2019 appeared first on מגזין פורטפוליו.

קול קורא למחזור 2019 של ארטפורט

$
0
0

לאחר שנת הפוגה תוכנית הרזידנסי של ארטפורט חוזרת ופותחת את שעריה למחזור שישי של שהות אמן, במיקום חדש בדרום תל אביב. כל מחזור בארטפורט הוא בן שנה אחת.

מוזמנים לפנות אמנים פעילים הרואים בשנה זו הזדמנות לעשות צעד משמעותי בעבודתם ובקריירה האמנותית שלהם. אמנים הרואים בסטודיו נכס, ושיקחו חלק במפגשים ובחילופי רעיונות. התכנית מחפשת אמנים שיעבירו את מרכז עשייתם לארטפורט ושייזמו תכנים התורמים לפעילות המקום ולאמנים האחרים בתוכנית.

התוכנית מציעה: שימוש בסטודיו בארטפורט, מלגת קיום חודשית והשתתפות בתוכנית העשרה, מספטמבר 2019 ועד אוגוסט 2020. יכולים להגיש מועמדות: אמנים ישראלים העוסקים באמנות פלסטית כעיסוק עיקרי בחמש השנים האחרונות לפחות (לימודים לתואר אינם מהווים דרישת סף, אך יכולים להיחשב כשנה אחת מתוך החמש). התוכנית אינה מיועדת לסטודנטים.

אפשר להגיש מועמדות עד ל־31.12.18. לרישום והגשת מועמדות לפרויקט לחצו כאן.
בחינת המועמדויות ובחירת המועמדים ייעשו בהתאם לנהלי ארטפורט.
למידע נוסף אפשר לפנות במייל בלבד אל:
artport@artportlv.org.
תשובות יימסרו עד מרץ 2019.

The post קול קורא למחזור 2019 של ארטפורט appeared first on מגזין פורטפוליו.

שימו שמן: חנוכה־פסט 2018 בבית הנסן

$
0
0

מקום מושבה של התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בצלאל בבית הנסן ייחודי לא רק בשל הקסם שלו אלא גם בזכות האפשרויות שהוא מציע ליצירת שיתופי פעולה וחיזוק הקשר עם הקהילה. ארוע חנוכה של התכנית ״שימו שמן״ הוא קרנבל קטן, שנועד לחגוג עיצוב, לשבור את השגרה ולהתחבר למקום המיוחד שאנו שוהים בו ולקהילה סביבנו.

השנה נארח את גיא קניגשטיין, מעצב־אמן ופרפורמר העוסק במעברים שבין יצרנות ליצירה, בין האישי לפוליטי ובין חפץ לפעולה, לערב חנוכה ברוח המרד ובהשראת מופעי התנגדות וביטויי מחאה. במסגרת הארוע נקים מפעל שי לחג שיורכב מ״פס ייצור״, על פי פרוייקטים שהציעו הסטודנטים – כל פרויקט הוא מעין סדנא או מחלקה במפעל, בה יושם דגש פרפורמטיבי על תהליך העיצוב והייצור של מרכיב בערכת השי וחלוקתו.

Bloody Business. חותכי סופגניות לריטואל חנוכה אלטרנטיבי. צילום: גיא קניגשטיין

Bloody Business. חותכי סופגניות לריטואל חנוכה אלטרנטיבי. צילום: גיא קניגשטיין

פתיחת תהליך היצירה והצגתו בפני הקהל גם הן קריאת תיגר על מוסכמות הייצור הנחבא וסופיות המוצר. זהו האירוע השלישי בסדרת אירועי החנוכה של התכנית, שהם חגיגה של אור, אש תנועה וסיבוב. הפעם לצד האלמנטים המאפיינים את החג, נשים דגש על גמישות ונכונות להתמודד עם הבלתי צפוי, נזמין רוח מרד, חבלה והשתתפות חיצונית.

סטודנטים משתתפים: אביגיל רוביני, עומרי פישר, בילי רגב, נועה אילן, ענת גלזר, נעמה שפרינץ, אלון חלמיש, נמרוד אזולאי, מרווה מור, יוסוף רגבי, פאדי אבו רוקייה, ושירה גלאון.

הערב יפתח ב־17:30 בהרצאה מאת שראון פז, ראש מסלול עיצוב וטכנולוגיה, בנושא ״מה בין חוויות מאירות וניסויים מרדניים?״. פעילות פסי ייצור והדלקת חנוכיה טכנולוגית ברחבת בור המים שבחצר בית הנסן תתקיים בין השעות 18:15־20:30.

בכח הזרוע. צילום: Sergeev Dima

The post שימו שמן: חנוכה־פסט 2018 בבית הנסן appeared first on מגזין פורטפוליו.

בריכה ריקה בוויצו חיפה

$
0
0

התערוכה הפותחת את עונת התערוכות בגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה לשנה זו, מפגישה לראשונה לתערוכה קבוצתית ארבעה ציירי רחוב מהדור הצעיר, המתגוררים בחיפה ופעילים בשנים האחרונות במרחב האורבני של העיר, כמו גם בפרויקטים נוספים של ציורי קיר ברחבי הארץ. הארבעה – Erezoo / Zivink / Swan / Mashiah – המוצגים בכינויים כציירי רחוב, הם מעצבים, אמנים פלסטיים וציירי גרפיטי פעילים, מכירים זה את זה זמן רב מזירת הציור האורבני, ושיתפו פעולה בהרכבים כאלה ואחרים במיזמי-חוץ שונים.

״שם התערוכה, Empty Pool (בריכה ריקה), הוא מטאפורה למרחב העירוני שבו פועלים האמנים, הכולל בדרך כלל אתרים שהיו פעילים בעבר ונעזבו: מקומות נטושים שפעם שקקו בהם חיים״, אומרת ענת גטניו, אוצרת התערוכה. ״השם מתייחס לבריכה קונקרטית הממוקמת בהדר הכרמל ומייצגת מצב אורבני כזה. תחושת ההיעדר והתפוגגות החיוניות הבאה לידי ביטוי בפעולת הריקון של המים (מקור החיים), משחקת אף היא בשם התערוכה, המצביע גם על מהות העשייה של ציירי הגרפיטי, המפיחים חיים במקומות דוממים ונעזבים״.

״אולם, אין זה המקרה בתערוכה זו. כאן הוזמנו האמנים לפעול בחלל פעיל, בגלריה המציגה בקביעות אמנות ועיצוב. לא היתה כאן כל כוונה ׳להכניס את הרחוב לתוך הגלריה׳ או ׳למסד את ציור הגרילה המחתרתי והלא־חוקי׳. התערוכה מבקשת להציג ציור קיר דינמי, צעיר ואורבני על גבי הקירות הניצבים בלב בנין תוסס של מכללה לעיצוב, שעניינה תרבות חזותית על כל גווניה.

טשטוש הגבולות שבין הרחוב לממסד מתרחש כבר כמה עשורים, כשאמנים שהחלו דרכם ברחוב חצו את הקווים לתוך חללים ממוסדים ו׳לגיטימיים׳. גם אמנות הרחוב עברה בשנים האחרונות מיסוד בדמות פסטיבלים לאמנות רחוב או פרויקטים שונים המתוכננים על ידי גורמים רשמיים. האמנים מתייחסים בתערוכה אל מבנה הגלריה וצורת הקירות כעבודה תלויית־מקום, בתכנון כולל שמתייחס לחלל זה ובציורים שגובשו במיוחד לתערוכה. בנוסף הם ייצאו מהגלריה אל מגרש החנייה ויציירו על משאית נטושה העומדת בו דרך קבע.

האמנים פועלים בתערוכה זו כיחידים וכקבוצה בו־זמנית, כשהם משלבים אזורי יצירה משותפים (שבהם הם מגיבים זה לזה) לצד אזורים שבהם ניתן ביטוי אישי לכל אחד מאמני הקבוצה. בחלקים אישיים אלה ניתן מקום לשפות האמנותיות המובחנות של כל אחד מהאמנים, שנעות בין שפה סכמטית ואיורית לשפה רישומית וציורית. יחד עם זאת, סקלת צבעים שנבחרה במשותף מחברת בין כל הציורים כמו גם החלטות לגבי מיקום וקומפוזיציה. בתערוכה ישולבו טכניקות אופייניות לציור גרפיטי (ציור ישיר ושימוש בספריי) לצד טכניקות רחוב נוספות המשלבות אובייקטים מן הנמצא (ready made) ושימוש בחומרים מודפסים״.

האמנים המשתתפים בתערוכה:

Mashiah: אמן אוטודידקט, פעיל כצייר הן בסטודיו והן במרחב הציבורי. במקביל עוסק בעיצוב גרפי לפוסטרים וסטיקרים. אמן אורח בפרויקט ״הקרן״ בחיפה (בחסות קרן הדרים). הציג תערוכת יחיד. יצירתו נעה סביב תכנים הנוגעים בתקשורת בין־אישית. חי ויוצר בחיפה.

Erezoo: אמן רחוב, מאייר ומעצב, פעיל באירועי אמנות, מוסיקה ותרבות. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, המרכז האקדמי ויצו חיפה. צייר גרפיטי במרחב הציבורי מזה חמש שנים. השתתף במספר תערוכות קבוצתיות והציג תערוכות יחיד. הפיק פסטיבלי אמנות רחוב בחיפה. עבודותיו עוסקות פעמים רבות ביחס בין האדם לסביבה ולטבע (ומכאן כינויו). הן מציעות סיפור אניגמטי המחבר בין המציאותי לסוריאליסטי. חי ויוצר בחיפה.

Zivink: אמן רחוב, מאייר, קריקטוריסט ואמן רב־תחומי. בוגר המחלקה לאנימציה במוסררה – ביה״ס הרב־תחומי לאמנות וחברה ע״ש נגר, ובוגר מסלול לאיור בשנקר. הציג בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד. נמשך לעולמות תוכן אנושיים ורגשיים ולהבעה עזה וגרוטסקית. ציורי הגרפיטי שלו ניזונים מהקומיקס האירופאי ומהאסתטיקה של הקומיקס והטלוויזיה האמריקניים. חי ויוצר בחיפה.

Swan: אמן רחוב, מעצב ומאייר. בוגר המחלקה לתקשורת חזותית, המרכז האקדמי ויצו חיפה. פרויקט הגמר שלו זכה בפרס ״אאא״ (לשנת 2018) לקידום ועידוד עיצוב ומחקר בתחום הטיפוגרפיה והשפה העברית. צייר גרפיטי משנת 2006 ואילך. עסק באמנות רחוב באופן עצמאי ובהרכבים שונים והשתתף במגוון פרויקטים בתחום. היה שותף לפיתוח וארגון אירועי רחוב שונים בחיפה. השתתף בתערוכות קבוצתיות. עבודותיו נטענות בתכנים ובדימויים באופן לא מודע. הוא מאפיין את הדמויות שהוא מצייר באמצעות צורות וכתמים גאפיים בצבעים עזים ורוויים, ומרבה לתאר פרצופים בסגנון קווי. חי ויוצר בחיפה.

הגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה
מסיבת הפתיחה: יום חמישי, 29.11.18 בשעה 20.00
נעילה: 31.12.18

The post בריכה ריקה בוויצו חיפה appeared first on מגזין פורטפוליו.

חממת העיצוב של מפעל הפיס: התפרסמה רשימת המעצבים במחזור הראשון של הפרויקט

$
0
0

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, בשיתוף יריד צבע טרי, פרסמו היום את רשימת המעצבים שנבחרה לחממת מפעל הפיס לעיצוב. במסגרת החממה יזכו המעצבים במענק כספי בסך עד 50 אלף ש״ח למעצב, לליווי מאנשי מקצוע בכירים במהלך עבודה על עיצוב וייצור פרויקט חדש, ולחבילת תצוגה ביריד צבע טרי, שיתקיים באביב 2019, הכוללת הקצאת ביתן להצגת תוצרי החממה. המעצבים שנבחרו הם נעמה אגסי, עיצוב מוצר; נטע אשרי ותום כהן, סטודיו BeHold, עיצוב מוצר ועיצוב גרפי; נעמה בן משה, עיצוב טקסטיל; מיכל לויצקי, עיצוב מוצר והדפסת תלת־ממד; עמרי פישר, עיצוב תעשייתי; ניב תשבי, עיצוב מוצר.

ניב תשבי. צילום: מ״ל

מיכל לויצקי. צילום: יוסי לוי

חממת העיצוב נוסדה בעקבות הצלחת פרויקט חממת הפיס לעיצוב אופנה. דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות והאמנות במפעל הפיס, אמרה ש״לאור הצלחתה של חממת מפעל הפיס למעצבי אופנה והשינוי שהיא מחוללת בתחום, אנו ניגשים לסייע לתחום העיצוב במודל דומה לזה של האופנה: הקמה של חממה שמאפשרת למעצבים צעירים תמיכה מקצועית ממעצבים ותיקים, סיוע כספי לפרויקט חדש וחשיפה ציבורית נרחבת ביריד צבע טרי, שאליו מגיעים עשרות אלפי אנשים״.

חברי הועדה המקצועית שבחרה במעצבים: איתי אהלי, מעצב מוצר, תערוכות וחלל העוסק במגוון רחב של פרויקטים מסחריים וניסיוניים, במחקר תרבותי וחומרי; גלית גאון, ראש התוכנית לאוצרות בעיצוב בשנקר; ליאורה רוזין, מעצבת מוצר המתמחה בתחום פיתוח קונספטים ומוצרים בעבור תעשיית המזון ומרצה בתכניות לעיצוב תעשייתי בבצלאל; יפעת גוריון, מייסדת שותפה, מנהלת אמנותית ואוצרת ראשית, ירידי צבע טרי; וענת ספרן, מנהלת אמנותית של שבוע העיצוב בירושלים, יזמית ואוצרת פצ׳ה קוצ׳ה תל אביב, חברת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

עמרי פישר. צילום: מ״ל

נעמה אגסי. צילום: מ״ל

נעמה בן משה. צילום: Slowdown Studio

The post חממת העיצוב של מפעל הפיס: התפרסמה רשימת המעצבים במחזור הראשון של הפרויקט appeared first on מגזין פורטפוליו.

In Print: יריד ספרי אמן בירושלים

$
0
0

In Print – יריד ספרי אמן חדש ומגזינים עצמאיים לאמנות, יתקיים לראשונה בבית הנסן בירושלים בשבוע הבא, בימים חמישי ושישי 6־7 בדצמבר. ״בתור תושבות ירושלים, ‏המעורבות בסצנה האמנותית, אנו מחפשות באופן עקבי דרכים והזדמנויות בהן אנשי הקהילה המקומית יוכלו להיחשף לאומנות ולהפוך ליותר מעורבים ופעילים בה״, אומרות דניאל גורודנזיק וג׳נה רומנו, שיזמו את האירוע.

ביריד יוצג מבחר של ספרי אמן, קטלוגים ו־zines. ספרי האמן יוצאים במהדורות מוגבלות, ונחשבים ליצירות נדירות בפני עצמם. המבקרים ביריד יוכלו לפגוש את האמנים ולהשתתף בשיחות אינטימיות ומעמיקות עם אמנים, באירוע שילווה במוזיקה ו. רכישת ספרי אמן מסייעת לתמיכה ממשית באמנים המקומיים וללקיחת חלק בפלטפורמה חדשה לפעילות אמנותית בעיר.

מתוך מגזין A5

מתוך ספר אמן של יערה צח

בית הנסן, לשעבר בית החולים למצורעים, משמש בית ליצירה, לאמנות וליוזמות תרבות ואקדמיה בתחום העיצוב, המדיה והטכנולוגיה, ונותן במה ליצירה ומחקר, וחשיפתם לקהל.

את היריד יזמו דניאל גורודנזיק, אוצרת בתחילת דרכה, כתבת ומנהלת את אוסף תירוש דה לאון ותוכנית הרזידנסי Africa First; וג׳נה רומנו, בוגרת לימודי מוזיאולוגיה, מייסדת caij.co, מדריך און־ליין לסצנת האמנות העכשווית בירושלים.

שעות הפעילות יהיו ביום חמישי 18:00־23:00 וביום ששי 10:00־16:00. הכניסה חופשית. לעמוד האירוע בפייסבוק.

The post In Print: יריד ספרי אמן בירושלים appeared first on מגזין פורטפוליו.


I AM WHO WE ARE בקום איל פו

$
0
0

לא מעט נשים חיות בעולם בתחושה שהכוח שלהן מותנה, שאול, תלוי, וכשלעצמו עומד־בספק. לא מעט נשים מסתירות את כוחן, לעתים מתנצלות על קיומו. אבל התמונה הכללית משתנה, יש תנועה. וישנה תנועה אחת שיש לה שם: ME TOO; ומתחתיה, מעליה, מכל הצדדים – מתחוללת תנועה של הכרה בסובייקטיביות נשית חופשיה מפחד, מהפחד בן אלפי השנים, פחד מפני הכוח של האישה, ומפני הכוח שמופעל כלפי האישה.

״שאלנו מאין נובע הכוח שלהן לעשות מה שהן עושות, להיות מה שהן, וזה מה שקיבלנו: 12 תשובות שנעות על מנעד נדיב – מנעד שמצביע על 12 אפשרויות (13, אם לצרף לתמונה הכללית את זו המתבוננת), של כוח נשי, של היות אישה־עם־כוח בעולם. לא מעט נשים חיות בעולם בתחושת פחד, שכוחן מותנה ולעיתים אף מתנצלות על קיומו. בתערוכה כל אחת מהנשים העבירה את דעתה מניסיונה בחיים על הכוח לעשות את מה שעושה ולהיות מה שהיא – חופשיה מפחד!״.

אסתר פלד

״במהלך הזמן הבנתי שעלי לסרב לכל צורה של דיכוי: הורי, חברתי, תרבותי, נורמטיבי. אז אני כותבת, כותבת את מה שאני חושבת, ומשם נובע הכוח שלי״
אסתר פלד, סופרת

״׳כוח׳ היא מילה משוריינת מדי בשבילי; אני לא מרגישה שיש לי ׳כוח. אני יכולה לתרגם כוח להשראה, יצירה, גמישות והכלה, בעיקר כשהמציאות לא עובדת בדיוק לפי הדמיון
דאנה איבגי, שחקנית

דאנה איבגי

הדר ג׳וזפין

״בשבילי כוח מגיע במצב של הרפייה. כשאני מאפשרת לערוצי היצירה למלא אותי, נופלות בעריכה טרדות היום־יום ועמן הביקורת העצמית. אני פתוחה לקבלה, הכלה, קליטה ועיבוד של מידע אסוציאטיבי. אני בנוכחות מלאה באור״
הדר ג׳וזפין אמדורסקי, יוצרת

״הכוח שלי מונע מאופטימיות, מנתינה שאינה מותנית״
ורד ניסים, אמנית

ורד ניסים

טל רוזנפרב

״אני לא מסתדרת עם חוקים; אוהבת לשחות הפוך. הכוח שלי מגיע מהאחרות, מבריאה של עולמות וחוקים משלי״
טל רוזנפרב, מעצבת אופנה, קום איל פו

״את הכוח שלי אני שואבת מהיצירה. כל קעקוע הוא אבן דרך ומסע שמביא עמו תהליך של מחשבה, של תכנון והתכנסות נפשית״
יוטה איצקוביץ׳, מקעקעת

יוטה איצקוביץ׳

מייסלון חמוד

״אני בוחרת לספר את הסיפורים של אלה שקולם לא נשמע. זו הבחירה שלי וזה נותן לי הכוח לקום בבוקר וליצור״
מייסלון חמוד, במאית סרטים

״הכוח שלי נובע מההקשבה לאינטואיציה שלי. אני מקשיבה החוצה, ואז פנימה, ואז מחליטה. אני מכירה היטב את הפחד; אני אוספת אותו, מכנסת אותו לכדור, ומניחה בצד״
סיביל גולדפיינר, בעלים ומנכ״ל, קום איל פו

סיביל גולדפיינר

עדן אסטיפאנוס

״אני עובדת כמעט בכל שעות היממה, ובמקביל לומדת להיות מתורגמנית מקצועית. הלוואי שאמשיך ואלמד כל חיי. אבי תמיד אמר לי – אדם שיכול ללמוד הוא אדם עשיר. מילותיו מנחות אותי״
עדן אסטיפאנוס, רכזת במרכז לנשים מבקשות מקלט

״ככל שאני מייצרת לעצמי מציאות שמאפשרת לי להמשיך לשחק עם הסקרנות שלי למוסיקה, וללמוד ממנה דברים חדשים, יש בי כוח״
עדי נוי, די.ג׳יי

עדי נוי

רננה נאמן

״יש לי תחושה חזקה של זמניות: אני מודעת ברמה היום־יומית למוות הצפוי של יקירי ושלי. זה נותן לי הרבה מוטיבציה אבל גם גורם לכל החלטה שלי להרגיש פטאלית – בזוגיות, בקריירה ובכל צומת בחיים״
רננה נאמן, מוזיקאית

״אני לא מרגישה חזקה. אני נאבקת עם הרבה דברים, כל הזמן. מה שיפה בלהיות אישה הוא שאנחנו יכולות להציג את החולשה שלנו ולאמץ אותה״
שרלוט ג׳נסן, עיתונאית

שרלוט ג׳נסן

The post I AM WHO WE ARE בקום איל פו appeared first on מגזין פורטפוליו.

קול קורא לביתן ישראלי בשבוע העיצוב של מילאנו 2019

$
0
0

ביתן ישראלי יציג עיצוב מקומי בשבוע העיצוב של מילאנו, אירוע העיצוב החשוב בעולם, שיתקיים בתאריכים 8-14.4.2019. מעצבים שמעוניינים להציג בביתן מוזמנים להציע את מועמדם לדן מוקטל, אוצר הביתן מטעם המארגנים, Fuorisalone. עלויות ההשתתפות הבסיסיות הן 2,500 יורו לשטח של 10 מ״ר או 8,500 יורו לביתן של 50 מ״ר. 

מוקטל, בן 32, הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר משנת 2013. מאז שסיים את לימודיו עסק במנעד רחב של עשייה יצירתית – בימוי קליפים, עיצוב אופנה, פיתוח, טרנדים, סטיילינג וארט דיירקשן – בעבור לקוחות כמו ליין המסיבות אריסה, הזמרת שרית חדד, מסעדת דייגו־סאן ועוד.

בשיחה עם פורטפוליו הוא מספר שהפנייה אליו נעשתה באמצעות האי־מייל, לאחר שהמארגנים חיפשו בגוגל את שרשרת המילים ישראל, המזרח התיכון, עיצוב, תל אביב, פאטרן. ״אף מעצב ישראלי לא כותב מידל־איסט באתר שלו״, הוא אומר, ״וזה מה שאני מחפש: עיצוב ישראלי, מקומי. לא עיצוב שוודי. זה הכי חשוב:  פה זה לא אירופה.

״האתגר המרכזי שעומד בפנינו בהקמת הביתן הישראלי הוא כיצד לספר את הסיפור הישראלי דרך פניה של סצנת העיצוב המקומית שלנו״, הוא מוסיף. ״אני מחפש יוצרים שמשקפים ביצירותיהם את הסיפור התרבותי, הפוליטי והאסתטי של ישראל; את המורכבות, האקלקטיות והרב־תרבותיות שטמונה בנו. אנחנו המדינה הכי מעניינת בעולם, יש לנו את אקדמיות העיצוב והאמנות הכי טובות, והמעצבים והאמנים שלנו הם הכי בועטים ומרתקים. חשוב לי לתת במה לכל גווניה של סצנת העיצוב והאמנות בארץ, מאילת ועד נהריה, מעצבים שהוויה הישראלית זורמת בעורקיהם וניכרת בעבודותיהם״.

מועד אחרון להגש מועמדות: 31.12.18; הפרטים המלאים באתר.

The post קול קורא לביתן ישראלי בשבוע העיצוב של מילאנו 2019 appeared first on מגזין פורטפוליו.

עדות מקומית 2018 במוזיאון ארץ ישראל

$
0
0

התערוכות עדות מקומית ו־World Press Photo מהוות את האירוע השנתי החשוב והגדול בישראל ובעולם לצילום עיתונות ולצילום תיעודי. התערוכות יוצגו במקביל ובפעם ה־16 במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. התערוכה עדות מקומית מבקשת להציג תיעוד יוקד של תרבות אנושית רוויית סתירות, סכנות וחמלה ולהחזיר לשיח הציבורי את סוגיית הצילום התיעודי המקצועי. הצילומים נבחרו בידי חבר שופטים בלתי תלוי, המורכב מאנשי מקצוע מובילים מתחומי הצילום, האוצרות והתקשורת.

השנה הוגשו כ־7,000 תצלומים על ידי כ־350 צלמות וצלמים מקצועיים; מתוכם נבחרו 170 תצלומים, שבע עבודות וידאו וכן ״תמונת השנה״ ו״סדרת השנה״ בקטגוריות חדשות, טבע וסביבה, דת ואמונה, חברה וקהילה, ספורט, אורבניזם ותרבות וסיפור מצולם. הבחירה מתבצעת באנונימיות מלאה, והרשימה המלאה של הצילומים והזוכים תפורסם ביום חמישי, 20 בדצמבר.

חבר השופטים כלל השנה את אורי גרשוני, צלם אמן ומרצה; גלעד טוקטלי, במאי ומפיק; מארק יאשאייב, צלם אמן ומרצה; אילן יצחייק, עורך ראשי של Xnet מבית ידיעות אחרונות; יעקב ישראל, צלם אמן ומרצה; רינה קסטלנוב, צלמת ועיתונאית; גיא רז, צלם ואוצר צילום, מוזיאון ארץ ישראל. חברי המערכת: ורדי כהנא, צלמת ואוצרת; עמי שטייניץ, אוצר עדות מקומית. יוזמת ומנהלת התערוכה: דנה וולפיילר־ללקין.

תום יער מסירה את האיפור בסוף יום צילומים. צילום: אסף קליגר

מרים ונריה משחקים עם בנם התינוק, יצהר. צילום: מארק ישראל סלם – ג׳רוזלם פוסט

״מלחמה בעצימות נמוכה־אך־גוברת מתנהלת בשנה האחרונה״, אומר עמי שטייניץ, אוצר ״עדות מקומית״ 2018, ״וענני עשן כבד אופפים דיווחים על תקיפות צה״ל בעומק סוריה, על עימותים עם פלסטינים בגבול רצועת עזה ועל שדות שרופים שהציתו עפיפונים ובלוני תבערה ביישובי עוטף עזה. חוסר הבהירות של המצב הקיים והשלכותיו מחריפים גם בעקבות שינויים באופי התיעוד. חופש המידע והדעה ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת גלובליים מנוצל להפצת ידיעות כוזבות בידי יחידים, ארגונים ומדינות.

״הצילום התיעודי בעיתונות מחליף פנים, כשאירועים רבים מצולמים במצלמות אבטחה ובטלפונים חכמים של אזרחים מהשורה ומופצים בתקשורת. נוכח זאת, חשיבותו וייחודו של הצילום התיעודי עולים בלכידה הבלעדית של אירוע בלתי נשלט, שדרכו מתגלה סיפור סמוי מן העין. ערכה של אמנות הצילום עולה על תיאור מצב כפשוטו, והצילום התיעודי מבטא ממד מודחק של עולם התופעות״.

World Press Photo – תערוכת צילומי העיתונות העולמית – נוסדה באמצע שנות ה־50 של המאה ה־20 בהולנד, במטרה לעודד תקשורת חופשית ומצוינוּת בתחום צילום העיתונות והתיעוד. מאז הקמתה, התערוכה מספקת את הבימה היוקרתית והוותיקה ביותר למיטב צלמי העיתונות והתיעוד העולמיים. במסגרת התערוכה ייערכו במוזיאון אירועים נוספים, שיעניקו מבט בוחן ומעמיק על העבודות ועל עולם הצילום התיעודי בארץ ובעולם: שיחי גלריה עם אוצר התערוכה, ימי עיון בהשתתפות צלמים זוכים ועוד. פרטים מדויקים ניתן למצוא באתר המוזיאון ובאתר ״עדות מקומית״ וכן בדף הפייסבוק של המוזיאון.

פרויקט פנז׳ה, זנזיבר. צילום: אנה בויאזיס, ארצות הברית

חיילי הכוחות העיראקיים המיוחדים, מזרח מוסול. צילום: אייבור פריקט, אירלנד, בעבור הניו יורק טיימס

התנגשויות אלימות, קראקס, ונצואלה. צילום: רונאלדו שמידט, ונצואלה, Agence France-Presse

 

The post עדות מקומית 2018 במוזיאון ארץ ישראל appeared first on מגזין פורטפוליו.

ציון לשבח ופרס מסותבי׳ס העולמית ל״זומו – המוזיאון שבדרך״

$
0
0

בית המכירות הפומביות הבינלאומי סותבי׳ס הכריז על הפרויקטים הזוכים בתחרות הבינלאומית לתערוכות ומיזמים אמנותיים פורצי דרך. בין הזוכים נבחר זומו – המוזיאון הנייד הראשון בעולם שהוקם בישראל – פרויקט ייחודי בקנה מידה עולמי, שהחל לפעול השנה. זומו – המוזיאון הנייד, מציג בימים אלה בערד עד ה־28 בדצמבר, וינדוד לעיירה הבדואית חורה במהלך 2019.

בתחרות היוקרתית, שבה השתתפו קרוב לאלף מוזיאונים ומיזמים אמנותיים, זכו חמישה פרויקטים בציון לשבח ולפרס כספי בסך 10,000 פאונד. התחרות הבינלאומית מבקשת ״לאתר, לחגוג ולציין לשבח אוצרות מקורית ומשובחת, ולעודד מוסדות ומיזמים שמבקשים לפרוץ דרכים חדשות להציג אמנות ולהרחיב את שדה האמנות העכשווית״.

לצד זומו, שכבר פעיל, זכו לציון לשבח ארבעה פרויקטים עתידיים: תערוכה על הנרי מור שתתקיים בלונדון ב־2019; תערוכה על מגדר שתוצג באיווה, ארה״ב ב־2019; רטרוספקטיבה של רוברט קולסקוט שתוצג בסנסינטי ב־2020 ותערוכה של ג׳קסון הלנגואי, שתוצג בקייפ טאון, דרום אפריקה ב־2020. בפרס הראשון זכה מוזיאון האקדמיה לסרטים שמוקם בניו יורק וייפתח ב־2020 עם תערוכה מקיפה על השפעת היוצרים האפרו־אמריקנים על תולדות הקולנוע.

זומו ערד. צילום: דורון אורגיל

את הזוכים בפרסים בחרה ועדה מקצועית שהורכבה במיוחד לתחרות וכללה את סר ניקולאס סרוטה, יו״ר איגוד האמנויות באנגליה, קוני באטלר, האוצרת הראשית של מוזיאון האמר בלוס אנג׳לס, אוקאוי אנואזר, אוצר הביאנלה בונציה 2015 והמנכ״ל היוצא של האוס דר קונסט במינכן, דונה דה סאלבו, אוצרת בכירה של מוזיאון הוויטני בניו יורק, אמילי גורדנקר, מנכ״לית מאוריציוס בהאג ואלן שוורצמן, סגן נשיא סותב׳יס העולמית ויו״ר ועדת הפרס.

בנימוקים לבחירה בזומו כתבה דה סאלבו: ״זומו הוא פרויקט שמבקש לחשוב מחדש לאן מוסד המוזיאון יכול להתקדם ולהתפתח. זומו בודק ובוחן איך ניתן לאפשר גישה רחבה לאמנות גם בסביבות קשות ומסובכות, ואיך האתגרים הללו יכולים להפוך לכר פורה של פתרונות יצירתיים״.

מילנה גיצין אדירם, היוזמת והמנהלת הכללית של זומו, מסרה לוועדת הפרס: ״עבורנו, ההכרה של חבר השופטים של סותבי׳ס העולמית בפרויקט היא זכות ענקית וזריקת מרץ מרגשת. העובדה שגוף עולמי, מבוסס ומכובד כל כך מחליט להכיר במוזיאון חדשני, ניסיוני ופורץ דרך שקיים פחות משנה במדינה קטנה כמו ישראל, היא בעלת משמעות אדירה והוכחה לכך שהאתגרים המקומיים שאיתם אנחנו מבקשים להתמודד בזומו הם רק דוגמה של האתגרים הגלובליים והכלליים שאיתם צריכים להתמודד גופים יוצרים ויצירתיים בכל העולם״.

בימים אלה, עד ה־28 בדצמבר, פועל זומו בערד – התחנה השנייה לאחר שנפתח לראשונה בירוחם ובכוונתו להמשיך במסע כממוזיאון נודד ברחבי הארץ. תערוכת ענק בהשתתפות 40 אמנים מוצגת במפעל מגבות ערד באזור התעשייה. המוזיאון פתוח לקהל הרחב בחינם 7 ימים בשבוע ומארח את כל בתי הספר של ערד לסיורים מודרכים.

זומו ערד. צילום: דורון אורגיל

The post ציון לשבח ופרס מסותבי׳ס העולמית ל״זומו – המוזיאון שבדרך״ appeared first on מגזין פורטפוליו.

תערוכות דצמבר 2018 –מרץ 2019 בבית האמנים בירושלים

$
0
0

נלי אגסי / Homeseek

עבודותיה של נלי אגסי מזוהות עם דמות האישה הצנומה, השבה ומופיעה כמעין דיוקן עצמי הן בפסלים גדולי ממדים והן ברישומים קטנים. תערוכה מינורית זו (אוצרת: מרי שק) מבקשת, לראשונה, לשפוך אור על עבודותיה הדו־ממדיות הקטנות. מוצגים בה דגמים כמעט מיניאטוריים של איקונות פרי יצירתה, המעסיקות אותה בעשור האחרון מאז עברה להתגורר בשיקגו.

אגסי מציגה ארבע סדרות של עבודות קטנות: שמלות רשומות, תפורות ורקומות; חיתוך, חפירה ונבירה בבריסטול שחור ליצירת דגם של בית; תדביקים, שבהם מתוארת האישה כבית, כתוכנית אדריכלית, כאישה קונסטרוקטיבית וכאם גדולה; וחיבור בין רקמות עבר לתכשיטי זהב מעודנים, חלקם בדמות חיות טרף, המייצר שפה סוריאליסטית משלה. באמצעות פעולת הרקמה הפצועה היא יוצרת יופי אלגנטי, מְתַקן ואופטימי, הנולד מתוך תנועה בין צירים מנוגדים: קטן וגדול, מוות וחיים, שחור ולבן, פיסול ורישום, ישראל ואמריקה, עבר והווה, נעורים ואמהות.

מפגשי גלריה: שבת, 29.12.18 בשעה 12:00: בהשתתפות נלי אגסי; שלישי, 5.2.19 בשעה 12:00: בהשתתפות האוצרת.

נלי אגסי

נלי אגסי


שירה גפשטיי מושקוביץ, תמו פלאייך (פרט). צילום: דפנה גזית

משא בזמן

עלם נושא בעל חיים על כתפיו: זהו הדימוי שבו עוסקת התערוכה ״משא בזמן״ (אוצרת: איריס מנדל), שמבקשת לבדוק את הדימוי כדבר מתגלגל, העובר מיד ליד, מעין סחורה או מטבע; חוצה עולמות, תרבויות ותקופות ומשנה משמעות ותוכן. מסעו של הדימוי המוצג ב״משא בזמן״ עבר בתחנות שונות: בפולחן היווני בעת העתיקה הנציחו פסלי כריאופורוס את הקרבת הקורבן לאלים; בתנ״ך נכח אידיאל הרועה כסמל מנהיגות; בנצרות –״הרועה הטוב״ ייצג את ישו; ועד להופעתו כאחד מסמלי האתוס החלוצי בארץ ישראל.

עבודותיהם של 21 האמנים המשתתפים בתערוכה נפרשות משנות ה־50 של המאה הקודמת ועד לימינו. הן מציעות דיאלוג ער עם הדימוי ומתפצלות למגוון נרטיבים. כל עבודה מייצרת הצטלבות, נקודת מפגש של גוף המונח על גוף, נושא ונישא, אופקי ואנכי. זהו חיבור המוליד אינטימיות ודו שיח: לעתים הופך המשא לשלוחה של הגוף ולחלק בלתי נפרד ממנו; לעתים הוא המשקל הרובץ על הכתפיים, העול והאחריות שיש לשאת, ולעתים הוא מקור כוח וגאווה, שלל או קורבן. חיבור שני הגופים מצביע על יחסים הדדיים ועל קשרים שונים, כגון חיבה ואהבה, חמלה או הצהרת כוח ובעלות.

היצירות מפגינות את כוחו של הדימוי. איכותו האידילית־פסטורלית נפרשת ומתגלגלת למבעים חדשים, המבטאים שלל היבטים אישיים וחברתיים. העבודות נעות מדמות הרועה ליחסי אב ובן, תיאורי עקדה של מוות ושכול, ייצוגים שונים של גבריות ונשיות, ועד שלל סוגי המשא והשלכות הנשיאה על הגוף.

מציגים: תמר אור, איילת אלבנדה, אליהו אריק בוקובזה, ערי גלס, שירה גפשטיין מושקוביץ, ניר הוד, רועי וקס, אורית ישי, צבי לחמן, נטע ליבר שפר, אמיר נוה, עדי נס, פרלי פלציג, גליה פסטרנק, מנשה קדישמן, צור קוצר, גלעד קידר, ישראל רובינשטיין, יוסי רוט, ליאו רוט, יחיאל שמי.

מפגשי גלריה: שלישי, 8.1.19 בשעה 18:00: שירה גפשטיין מושקוביץ ואורית ישי; שבת, 26.1.19 בשעה 12:00: בהשתתפות האוצרת; שלישי, 12.2.19 בשעה 18:00: פוקוס אמן: צבי לחמן; שלישי, 26.2.19 בשעה 18:00: בהשתתפות האוצרת.

עדי גלס. חג ביכורים – מנחם ברנשטיין עם כבשה על הכתפיים, 1952. באדיבות אוספי ביתמונה

נטע ליבר שפר, ההרמה. צילום: אבי אמסלם


 

דבורה כהן / אני, לודרית: תערוכה בסדרת נדבך 21

תערוכת היחיד הראשונה של דבורה כהן (אוצר: יוחאי אברהמי) בוגרת השלוחה החרדית של בצלאל, כוללת עבודות ציור, פיסול ווידיאו. ציוריה מתארים מרחב ביתי: חדר, ריהוט, צמחייה ועוד. עבודות הווידיאו יוצאות מן המרחב הביתי ובהמשך – יציאה מהעיר אל הטבע. בעבודה לודרית, שממנה נגזר שם התערוכה, נראית כהן באפודה אדומה כהה, שיערה הרטוב מכסה את פניה והופך למסכת שריון. הלוּדָר, גלדיאטור בלשון חז״ל, נדרש להילחם כנגד רצונו.

כמו בחייה כך ביצירתה מתקיים מתח מתמיד בין היום־יומי לבין המיתי. שריפת רהיטים בחצר נראית כמעשה שובבות ילדותי, אך גם כתמונת חורבן. הצבה של דיקטים מתפקדת כמתקן הצצה על עבודות הווידיאו, סט תפאורה, ומזכיר את לוחות העץ המוטלים ברחובות בתום חג הסוכות. האיסור על מיחזור לבידים ששימשו לקדוּשה, מרמז על התמודדותה של האמנית גם עם פעילויות נוספות הממלאות חלק חשוב בחייה.

מפגשי גלריה: שלישי, 15.1.19 בשעה 18:00;  שלישי, 5.3.19 בשעה 18:00.

דבורה כהן

דבורה כהן

The post תערוכות דצמבר 2018 – מרץ 2019 בבית האמנים בירושלים appeared first on מגזין פורטפוליו.

רליקוויום בבית הנסן

$
0
0

רליקוויום הוא כינוי כללי המציין חלקי גוף או חפצים אישיים של אנשי מופת, שמשומרים בקפדנות ולעיתים קרובות מוצגים לראווה. פעולה, דימוי וחומר, חוברים יחד למערך עשיר ומורכב המבקש להתחקות אחר ״הנשגב״ – אותו רגש התעלות חמקמק ומטאפיזי שהניסיון ללכוד אותו, גם לרגע, רוקם כישלונות מפוארים. בתערוכה, תיפתח ביום שישי 14.12 בבית הנסן, האמנית כרמל בר עובדת בטכניקות פיסוליות מסורתיות לצד טכנולוגיות עכשוויות ומתמרנת בין כמיהה עמוקה לגילוי אמנותי.

בר היא אמנית רב תחומית, שצמחה מתוך עולם המחול ונדדה אל עולם האמנות. את ההתמודדות מול כוחות גדולים ממנה כמו בריאה או פרידה, היא מתרגמת לעבודה עם חומר, מייצרת דימוי מוחשי כדי לנסות להסביר לעצמה את הלא נודע והלא מובן. היצירות הפלסטיות הקינטיות שלה נעות בין מרחב נצחי לכזה המתקיים לרגע וחולף. חוסר היכולת לתפוס את היצירה בשלמותה, מזמן את הצופה להיות שותף לתהליך של בריאה והתפוגגות בו זמנית.

ליווי אומנותי: עמית דרורי | סיוע: עינב רוזוליו | אובייקטים מכאניים: עמית דרורי ועופר לאופר | מודל לחיקוי: מיכל אביתר ודלית שמחוני־בר.

נעילה: 7.1.19

צילום: עינב רוזוליו

The post רליקוויום בבית הנסן appeared first on מגזין פורטפוליו.

קול קורא: Pottery Slam 2

$
0
0

אירוע Pottery Slam, שיתקיים בפעם השניה בבית בנימיני בתאריכים 2-4.5.2019 וב־10-11.5.2019, הוא אירוע הנמשך על פני שני סופי שבוע, ובמהלכו הופכת הגלריה למעבדת ניסיונות ארעית בחומר, בגוף, בפעולה ובמילים; מיצג רב תחומי, שמטרתו להרחיב את השיח על שדה הקרמיקה, לחשוף את הקהל לתהליך היצירה על היופי, הסקרנות והפוטנציאל הגלומים בו, ולאפשר לקהל לחוות עם היוצרים רגעים ברי חלוף של יצירה.

Pottery Slam2 חומ(ר) גוף: מחזור חיים – הוא אירוע המציע מפגש לא שיגרתי בין חומר לגוף תוך התייחסות לשלבים השונים ״במחזור החיים״ של החומר. מחזור חיים של חומר / אוביקט והתכלותו, כמטאפורה למחזור חיים של בני אנוש, מחזורים של תהליכים היסטוריים – תרבותיים, פוליטיים, וחברתיים. אפשר למצוא הקבלה בין השלבים השונים בחיי חומר לבין אלה של בני אדם וכן נקודות השקה משמעותיות בין פעולות החומר לבין הגוף הפועל עליו. באירוע הנוכחי יושם דגש על החיבור הייחודי שלרוב מופיע רק בסטודיו: חום־גוף־חומר ואותו שילוש יהפוך למרכז היצירה. גלגוליו של החומר ותכונותיו השונות – גמיש / יציב / שביר / יבש / רטוב / נוזל / מוצק ועוד, יוכלו לבוא לידי ביטוי דרך מופעים ואקטים אמנותיים ובכך ייטענו במשמעויות נוספות שאינן נראות לעין באוביקט מוגמר ופסיבי.

במהלך האירוע ישתנו פני הגלריה העליונה וגג בית בנימיני בהתאם לאקט האמנותי של יוצרים מדיסציפלינות שונות. התהליך כולו יתועד בווידאו ויוקרן בלופ על גבי מסך בגלריה, כך שבכל נקודת זמן יוכלו המבקרים לצפות בתהליכים שקרו במקום לפני שנכנסו לחלל היצירה הארעי.

אמני מיצג, אמני תנועה, קרמיקאים, מעצבים ויוצרים מוזמנים להגיש הצעה להשתתף באירוע, תוך התייחסות ספציפית לחלל הגלריה העליונה ו/או הגג של בית בנימיני. ההצעה תכלול:

  • תיאור קונספט ההצעה למיצג/מופע/פעולה בהקף של עד חצי עמוד
  • קורות חיים בהקף של עד חצי עמוד
  • חמישה דימויים של עבודות מייצגות ורלבנטיות
  • פרטים ליצירת קשר – מספר טלפון וכתובת דוא״ל

את החומרים יש להגיש בקובץ PDF אחד בלבד השמור תחת שם האמן לכתובת דוא״ל: potteryslam2@gmail.com

מועד אחרון להגשת הצעות: 1.2.2019

 

The post קול קורא: Pottery Slam 2 appeared first on מגזין פורטפוליו.


גלריה ברבור מתארחת בלובי מקום לאמנות

$
0
0

הלובי מקום לאמנות יפעל השבוע (16-22.12) תחת שמה של גלריה ברבור, ויציג את התערוכה ״ברבורים״, כחלק מפעולות המחאה נגד הלחצים הפוליטיים והתביעה לפינויה של הגלריה, שנתקבלה לאחרונה על־ידי בית משפט השלום. הגלריה בלובי תחת השם ״ברבור III״ היא המשכו של מהלך שהתחיל האמן הדס עפרת, כשפתח את ״ברבור II״ בסטודיו שלו במושבה הגרמנית בירושלים. עפרת פעל כאקט ספונטני של הזדהות ואליו מצטרפים כעת אמנים וגלריות ברחבי הארץ.

במסגרת זו תוצג בלובי מקום לאמנות בתל אביב למשך שבוע תערוכה של ציורים, פסלים, פרפורמנס ווידאו־ארט בנושא ברבורים. משתתפים: עדן אורבך עפרת, מוטי ברכר, דנה יואלי, ענת עינהר, הדס עפרת, יוסף קריספל, ואסתר שניידר – שהשתתפו בתערוכה הפותחת בירושלים. אליהם מצטרפים: יוסף קריספל, אורית חסון־ולדר, אנג׳ליקה שר, ורד ניסים, עודד אברמובסקי, רחל קיני.

הדס עפרת, ברבור (צילומים מ״ל)

״ברבורים״ אינה תערוכת אמנות רגילה, אלא התערבות אמנותית שמטרתה למחות על האופן שבו מתנהלת התרבות כיום בירושלים. גלריה ברבור נוסדה לפני 13 שנים. המינהל הקהילתי נענה אז ליוזמה ברוכה של ארבעה אמנים צעירים, בוגרי בצלאל – מאשה זוסמן, ינאי סגל, ניר הראל ודן אורימיאן, מאוחר יותר הצטרפה חגית קיסר – ואיפשר להם לפעול במבנה רעוע ברחוב שיריזלי, ליד שוק מחנה יהודה. עד מהרה הפכה פעילות הגלריה לאבן שואבת לאמנים ולתושבי שכונות מחנה יהודה ונחלאות. הפעילות האמנותית גובתה ביצירת שיח תרבותי וקהילתי – זריקת עידוד להתחדשות העירונית של מרכז העיר.

בעקבות אירוח ערב שיח עם עמותת שוברים שתיקה תבעה שרת החינוך, מירי רגב, מראש העיר להפסיק את פעילות הגלריה. העירייה ניהלה מלחמת חורמה לסגירת הגלריה ולבסוף הגישה תביעה באמתלת ״זכות קניין״ לבית משפט השלום, שפסק שעל הגלריה לפנות את המבנה עד ל־1 בפברואר 2019.

לדברי עפרת: ״הקמת גלריית ברבור חדשה, ויש לומר נוספת, היא פעולה אמנותית בעלת ממד סמלי וארעי. מטרתה להבהיר שחופש היצירה, כמו גם עצמאות ניהולית של מוסדות תרבות, הם עקרון יסוד בחברה דמוקרטית ונאורה. ואם מלים אלה אינן ברורות, נעזר במטאפורה מדממת: ציד ברבורים הוא פשע. האגם הקטן שלנו מאדים, ולא רק מבושה. גלריה ברבור כנראה תפונה בקרוב, אך לא ניתן יהיה לסגור אותה״.

אסתר שניידר, ברבור נחש

עדן אורבך עפרת

The post גלריה ברבור מתארחת בלובי מקום לאמנות appeared first on מגזין פורטפוליו.

קול קורא: שבוע האיור 2019

$
0
0

עיריית תל־אביב–יפו בשיתוף פורטפוליו, תקיים את שבוע האיור השישי בתאריכים 21–30 בנובמבר 2019, במסגרת אירועי ״אוהבים אמנות. עושים איור״. אירועי שבוע האיור מוקדשים לאיור ישראלי מקורי ונותנים בימה למאות מאיירים מקומיים – ותיקים, צעירים ובעלי שם עולמי. במהלך עשרה ימים ושני סופי שבוע, הקהל הרחב יוזמן לעשרות תערוכות, סדנות, מפגשי מאיירים, חנויות פופ־אפ ועוד – שייפתחו במקביל בכל קצוות העיר, ובמרביתם הכניסה היא ללא תשלום. 

בשבוע האיור שנערך ב־2018 הוצגו 50 תערוכות במקביל – בגלריות, במוסדות תרבות, במוזאונים, במקומות בילוי ובמרחב הציבורי: יפו העתיקה, שוק הפשפשים, פלורנטין, קריית המלאכה, שדרות רוטשילד, אברהם הוסטל, בית הצעירים במזא״ה 9, בית האמנים, מרכז קהילתי דב הוז, נמל תל־אביב, מוזאון ארץ ישראל ועוד. 20 אלף מפות שפירטו את פריסת האירועים חולקו ברחבי העיר. האירוע פורסם במדיות השונות וזכה לחשיפה נרחבת באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. ״אפטרסקול״, בית ספר פופ־אפ למאיירים, קיים בפעם השנייה סדנות וכיתות אמן עם מיטב המרצים והמאיירים בארץ. 

איור: ענת ורשבסקי

כבכל שנה, גם השנה בכוונתנו לתת הזדמנות להתארגנויות עצמאיות ולהציג בעיקר עבודות חדשות שהוכנו במיוחד לשבוע האיור. נשמח לקבל הצעות ל:

  • תערוכות במסגרת שבוע האיור
  • פעילויות לקהל הרחב ופעילויות במרחב הציבורי (חוצות) במסגרת שבוע האיור, בכל רחבי העיר
  • פעילויות ותערוכות המיועדות למשפחות ולילדים

על כל מי שמעוניין להציג תערוכה בשבוע האיור, ליזום תערוכה או להיות חלק מגופים שמציגים, כמו אקדמיות לעיצוב, גלריות שיתופיות, מוזאונים וכן הלאה (בשלב זה שבוע האיור לא יוזם תערוכה שאפשר לשלוח לה עבודות). הפקת הפעילות של כל התארגנות או גוף היא באחריותם הבלעדית, ועליהם להקצות את המשאבים הנדרשים לשם הוצאתה לפועל, לרבות הסדרי ביטוח בעבור החומרים המוצגים ולטובת המבקרים בתערוכה (צד ג׳).

כדי להשתתף בשבוע האיור – להציג תערוכה או לקיים פעילות מיוחדת במסגרתו – יש להעביר הצעה שתכלול כמה משפטים אודות התערוכה או הפעילות, זהות המארגנים והמשתתפים, היכן היא עתידה להתקיים וכן הלאה, עד 1 באפריל 2019. לשאלות, להבהרות, להצעות, להארות ולהערות, ולשליחת הצעות לפעילויות ולתערוכות בשבוע האיור, אפשר לפנות ליובל סער, היזם והאוצר הראשי של שבוע האיור ולעידית שילוח, מנהלת הפרויקט, בדוא״ל illuweek@gmail.com

בהצלחה!

The post קול קורא: שבוע האיור 2019 appeared first on מגזין פורטפוליו.

״זירת האירוע״: תשע תערוכות יחיד חדשות במוזיאון הרצליה

$
0
0

העדכונים באמצעי התקשורת על המצב בארץ ואירועי חירום, מציגים שיטפון אין־סופי של מראות נוף ומקומות, כזירות התרחשות ואתרי פיגועים. ״זירת האירוע״, מערך התערוכות החדש שיפתח בסוף השבוע במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (22.12), כולל תשע תערוכות יחיד של אמנים ואמניות, המציגות הבטים טעונים שצופנים מראות המקום שבו אנו חיים. כל תערוכה היא יחידה אוטונומית, אך בה־בעת הן מקיימות ביניהן הקשרים משותפים, על מנת להביא את ״זירת האירוע״ אל פתחנו. באמצעות מצלמה או אלמנט פיסולי, הן מפנות מבט ישיר למציאות חיינו ומשגרות אותות של אזהרה ודאגה.

מיכה אולמן

מיכה אולמן: דו־משפחתי // אוצרת: איה לוריא

מיכה אולמן, מבכירי האמנים הפועלים בארץ, חתן פרס ישראל לפיסול, יצר פרויקט מקורי, מרגש וחדש במיוחד למוזיאון הרצליה. במרכז התערוכה מיצב גדול המשרטט, בחמרה אדומה, תוכנית קרקע של בית האמן – בית דו־משפחתי סטנדרטי. סיפורו של הבית, יחידה אורגנית פגיעה, שחוק הכלים השלובים מאפיין את יחסיה עם שכניה, הופך לאלגוריה לגוף האנושי ולסיפור הפוליטי של כברת הארץ שעליה אנחנו חיים. מתוך כך, העבודה מצביעה על הצורך להסדיר הלכות שכנים. קהל המבקרים מוזמן להתארח, להיכנס פנימה אל תוך הבית ולפסוע בין חדריו.

גסטון צבי איצקוביץ: מערבולת // אוצר: גלעד רייך

הפרויקט ״מערבולת״ של גסטון צבי איצקוביץ, המורכב מעבודות וידיאו וצילום, הוא תוצר של סיורים שערך האמן בחודשים האחרונים באזור עוטף עזה. העבודות המוצגות בתערוכה מתעדות את האדמות שהציתו ״עפיפוני התבערה״ בסמוך לקיבוצים אור הנר וגברעם, ואת הריסות הכפרים הפלסטיניים הנמצאות בהן. אופן הצילום הייחודי של איצקוביץ, המשלב אמביוולנטיות רגשית ומרחק ביקורתי, חושף את פני הקרקע כתל ארכיאולוגי של אלימות ומנכיח את הכוחות הבלתי נראים הפועלים במרחב המקומי.

גסטון צבי איצקוביץ

עודד בלילטי

עודד בלילטי: חזית // אוצרת: איה לוריא

אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית כצלם עיתונות בסוכנות הידיעות הבינלאומית AP, המתעד מדי יום זירות של התקוממות, מאבקים חמושים, הפגנות וקונפליקטים – על כך אף זכה בפרס פוליצר לצילום חדשותי (2007) – מצא עצמו עודד בלילטי מול מחסום רגשי לא ברור, שמנע ממנו לחזור למקומות הללו.

בלילטי חוזר לזירות אירועים שצילם ומבודד מתוכן אלמנט יחיד באמצעות פרישה של מסך רקע לבן. כך, הוא לא רק מכסה על הסביבה, אלא גם ממקד את המבט, ומנכיח את רוח־הרפאים של הזיכרון באמצעות גילום של ניתוק ומחיקה כמנגנוני התמודדות עם הטראומה.

נורית ירדן

נורית ירדן: מולדת // אוצרת: איה לוריא

בפרויקט ״מולדת״ מעמידה נורית ירדן יומן צילומי, המשקף מסלולי שוטטות שלה במרחב הציבורי בישראל. במרכז פעולתה התבוננות ממושכת ומיקוד המצלמה במקום או באובייקט מסוים, המסמן התרחשות טעונה או תופעה חברתית ופוליטית, שעליה מבקשת ירדן להצביע כמשל מוסרי. נושאי בערה קשים מטופלים בידיה באינטימיות המאפשרת מבט ישיר והכרה תודעתית.

חיימי פניכל: תל // אוצרת: איה לוריא

חיימי פניכל מעצב את החלל המוזיאלי כאתר בנייה, שהתחושה בו היא של סכנת מפולת. הוא מלהטט בחומרים, ומפיק צימודים המייצרים היברידיות מוכרת וזרה. שני הדימויים המרכזיים שהוא מציב – אתר הבנייה והתל הארכיאולוגי – רוויים בסמליות ציונית־ישראלית, מחברים בין עבר רחוק, הווה ועתיד. פניכל (ואנו עמו) נידון להשקיף על המציאות הישראלית בתקופה שבה כל שנותר מן הפאתוס של ערכי העבודה הוא חיזיון המורכב משברי ציטוטים, שרידים, שאריות ומחוות לתרבות שבונה את עצמה עד אובדן דעת.

חיימי פניכל

שרון פוליאקין: כביש 531 // אוצרת: איה לוריא

על קיר הבטון בכניסה למוזיאון מציגה שרון פוליאקין מוטות ברזל מטופלים, שאותם אספה מאתר הבנייה של סלילת כביש 531 – אחד הפרויקטים הגדולים שבוצעו בגוש דן, שיצר שינוי סוער ופתאומי בנוף אזור השרון. פוליאקין יצאה למקום שוב ושוב, ותיעדה אותו במאות תצלומי הכנה ובעשרות רישומים. בעבודות שמוצגות כאן מגולמת נוכחות של תהליך; ניכרים בהן סימני החיים שהותירו אחריהם הפועלים בשטח, כמו גם הפעולות של פוליאקין בסטודיו לפני שקפאו והיו לאוביקט פיסולי.

הדר סייפן: מלונית // אוצרת: איה לוריא

הדר סייפן, בתערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה, מציגה מיצב הכולל מזרוני־ים עטופים בשמיכות תרמיות, ומפות מקודדות של פינוי אוכלוסייה בזמן חירום. אלה משמשים אותה לעיסוק בממד האבסורדי שמוטמע בתפיסת השגרה ה״נורמלית״ של המציאות הישראלית, המקבלת את מצב האיום התמידי כהנחת עבודה.

הדר סייפן

אלדד רפאלי: זירות // אוצרת: איה לוריא

אלדד רפאלי, מצלמי העיתונות המובילים הפועלים בארץ, חוזר לזירות האירוע שהוא מתעד זה למעלה משני עשורים בשטחים, בעזה וביישובי ״עוטף עזה״. אלו הן תמונות של נוף הרוס, נטוש ושרוף. הוא מתחקה כגשש אחר הסימנים שנחרטו על פני הקרקע, המעידים על עלילה טרגית ששבה ומתחוללת במעגל אינסופי וידוע מראש.

מבט פנימי / אברהם חי: אגף חדש, 1999־1997 // אוצרת: איה לוריא

במסגרת סדרת התערוכות ״מבט פנימי״, הבוחנת את מוזיאון הרצליה עצמו, מורשתו והמבנה האדריכלי הייחודי שלו, מציג צלם האמנות הבכיר אברהם חי תיעוד של תהליך בנייתו של האגף החדש של המוזיאון בשנים 1999־1997. במשך כל תקופת השיפוץ וההרחבה צילם את האתר, שוב ושוב, מאותן נקודות מבט. בתצלומים אלה הופך התיעוד לקפסולת זמן שמתיכה את מראהו של אתר הבנייה עם דימוי החורבה. בתוך כך, מסומנת זירת ההתרחשות הסמלית של המוזיאון, שתפקידו הנצחה ושימור הזיכרון, דרך מעגל חוזר של הרס ויצירה.

The post ״זירת האירוע״: תשע תערוכות יחיד חדשות במוזיאון הרצליה appeared first on מגזין פורטפוליו.

13 שנים לתערוכת המכירה ״לחם ושושנים״

$
0
0

התערוכה השנתית של מכירת יצירות אמנות ״לחם ושושנים״ מציינת את שנתה ה־13ותתקיים השנה בין התאריכים 27־29 בדצמבר בגלריית סדנאות האמנים ברחוב קלישר 5, תל אביב. בתערוכה יוצגו עבודות שתרמו יותר מ־400 אמנים. הכנסות התערוכה מוקדשות לפרויקט נשים ועבודה, לקידום תעסוקת נשים ערביות בישראל.

מאות אמניות ואמנים, יהודיות/ים וערביות/ים, צעירות/ים וותיקות/ים, רבים מהשורה הראשונה של עולם האמנות בישראל, תרמו במשך השנים יצירות לתערוכה. ההכנסות מהמכירות מסייעות ליציאתן של מאות נשים ערביות מדי שנה ממעגל העוני ושילובן במקומות עבודה הוגנים. התערוכה זוכה לתמיכה עקבית מציבור שוחרי האמנות בארץ.

בין האמנים שיציגו את עבודותיהם בתערוכה השנה: זויה צ׳רקסקי, סיגלית לנדאו, אסד עזי, פטמה אבו רומי יוני גולד, יאיר גרבוז, עידו בראל, כרים אבו שקרה ועוד. מחירי העבודות נעים בין 300 ל־20 אלף שקל. מכירה מוקדמת של עבודות מתקיימת דרך אתר התערוכה breadandroses.org.il.

סיגלית לנדאו

דוראר בכרי (צילומים מ״ל)

תערוכת לחם ושושנים נועדה לקדם את פרויקט ״נשים ועבודה״ שאותו מובילים שני ארגונים בולטים בחברה האזרחית בישראל – סינדיאנת הגליל וארגון העובדים מען. ארגונים אלה מתאפיינים בעבודת שטח ייחודית, המתנהלת בקו התפר הקריטי שבין יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, תוך ניסיון לגשר על פערים ותהומות שהולכים ומעמיקים. ארגונים אלה מאמינים שניתן ליצור חברה שוויונית ודמוקרטית, שלא יהיה בה מקום לדעות קדומות, אפליה, גזענות או דיכוי. הם משלבים בפעילותם מגוון יוזמות המקדמות הזדמנויות תעסוקה לנשים ערביות, לסיוע לנשים לצאת ממעגל העוני בשאיפה להגיע לעצמאות כלכלית. הפעילות כוללת הכשרת נשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי במקצועות שונים, כמו סיעוד, מלאכות יד, קייטרינג, קורסים ללימוד עברית, העצמה נשית ועוד.

התערוכה תהיה פתוחה בסוף השבוע 27־29 בדצמבר בשעות: חמישי 19:00־22:00 שישי09:00־15:30 שבת 10:00־22:00

עולא זיתון

אליהו אריק בוקובזה

The post 13 שנים לתערוכת המכירה ״לחם ושושנים״ appeared first on מגזין פורטפוליו.

תערוכת המכירה למען ספריית גן לוינסקי חוזרת לבית בנימיני

$
0
0

בשכונת נווה שאנן בתל אביב אין מתנ״ס, ספרייה, מרכז קהילתי או מרכז תרבות שפועל לרווחת תושבי השכונה. עקב כך, הפכה ספריית גן לוינסקי מרגע הקמתה לאבן שואבת לילדים ולמבוגרים תושבי השכונה וכך, מבלי שהייתה זו הכוונה המקורית, הפך המקום למרכז תרבות של ממש המשרת מספר רב של אנשים במגוון תחומים. הפרויקט שואב את השראתו מתוך התפיסה שחינוך, תרבות ואמנות הן זכויות בסיסיות של כל אדם, ושהשקעה בתחומים אלה  משמעותה פתיחת דלת לקהילות מוחלשות לצאת מתוך המעגל שבו הן נמצאות ולהפוך לשותפים שווים בחברה.

מכירת האמנות השנתית למען ספריית גן לוינסקי מתקיימת זו השנה השמינית והיא משמשת מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה. תערוכת המכירה תתקיים בבית בנימיני בתל אביב (רח׳ העמל 17) למשך סוף שבוע אחד בלבד – בימים שישי־שבת 29-28.12 – ויימכרו בה עבודות של למעלה מ־100 אמנים – ידועי שם לצד אמנים צעירים ועולים – במחיר אחיד של 1,500 שקל לכל עבודה.

גבריאלה קליין

אסף שני

בין האמנים המציגים: Know Hope, עילית אזולאי, סיגלית לנדאו, לארי אברמסון, זויה צ׳רקסקי, עדו בראל, דגנית ברסט, יאיר ברק, יאיר גרבוז, גיל יפמן, ליאור גריידי, דנה יואלי, שחר יהלום, זוהר גוטסמן, אלהם רוקני, מיכל בראור, חיימי פניכל, שירה גלזרמן, מיכל היימן, מרב היימן ואיילת כרמי, ליהי חן, חניתה אילן, שחר יהלום, שי עיד אלוני, שרון גלזברג, גלעד אופיר, טליה קינן, גבריאלה קליין, גלעד רטמן ועוד רבים/ות וטובים/ות.

בעזרת המימון שהושג במכירות האמנות הקודמות עברה הספרייה שינויים והתפתחות והרחיבה את פעילותה. כיום פועל במקום מרכז תרבות וחוגים לילדים, מרכז למידה, קבוצות העצמה לבני נוער, 4 קבוצות כדורגל מקצועיות לנוער וילדים, קבוצות דיאדה להורים וילדים, משחקייה לילדים בגיל הרך, מרכז תרבות למבוגרים הכולל הרכבים מוזיקליים של חברי הקהילות, שיעורי מוסיקה ואמנות, קואופרטיב תפירה לנשים ואוניברסיטה קהילתית שמציעה מגוון קורסי ערב ומנוהלת על ידי חברי הקהילה. הספרייה מהווה גשר חי בין אוכלוסיית הזרים לבין התושבים הוותיקים, ומציעה אי של שפיות וידידות בלב שכונה הסובלת מדורות של הזנחה.

Know Hope

מורן קליגר

The post תערוכת המכירה למען ספריית גן לוינסקי חוזרת לבית בנימיני appeared first on מגזין פורטפוליו.

Viewing all 1751 articles
Browse latest View live