בתערוכה ״לסובב את הראש לקיר״, שתיפתח ביום ה׳ 4.5 בבית האמנים בתל אביב, שרון רשב״ם פרופ מציגה זיכרונות ילדות מהקיבוץ בו נולדה וגדלה, גבעת חיים איחוד. רשב״ם פרופ עובדת בסדרות גדולות. לדברי ורה פלפול, אוצרת התערוכה, הריבוי והחזרתיות הזו כמו יוצרים נהמה ומלמול, צל של ילדות נשכח. תקופת הילדות בקיבוץ הותירה בה חותם וזיכרונות, לא פעם כואבים, של בדידות וזרות. דמויות ילדים וילדות מתוארים בסצנות יום יומיות, בעת משחק בחצר ובשעת הלינה. תווי פניהם, אם קיימים בכלל, לא מאפשרים לרוב אפיון של אינדיבידואל, והם מאכלסים את מצע העץ המלבני הקטן והדק כאילו היה הוא כל עולמם.
לצידם, סדרת ציורי חיות לילה, בה נראים תנים, ינשופים ושאר בעלי חיים שאיכלסו את הפחדים שנות הילדות והלינה המשותפת. קולות הלילה שנשמעו מחוץ לבית הילדים מילאו את עולם הדמיון והמציאות שלה. חיות הלילה של רשב״ם פרופ הופכות למטאפורה לילדות לא מוגנת. רשב״ם פרופ עובדת בשמן ואקריליק, לצד טכניקות של מונוטייפים וחריטה בעפרון חשמלי, הפוצע את מצע העץ, חורט בו ומותיר בו חותם רישומי וקווי קונטור מהירים, אקספרסיביים. פלטת הצבע בעיקרה נבנית מצמצום מונוכרומאטי. פשטות המצע וצבעו הטבעי של העץ נותרים גלויים.