בתחילת שנות ה־70 החלו אמנים ישראלים לחפש דרכי ביטוי חדשות ואתרים חלופיים ליצירה, מחוץ לגלריה ולסטודיו, וביקשו לאתגר את גבולות האמנות. האמנות הניסיונית (שנקראה לעתים אמנות פעולה ואמנות גוף), יצאה מתוך החיים עצמם, תוך טשטוש תחומים, טכניקות וחומרים, דחיית האסתטי לטובת מסרים חברתיים־פוליטיים, והעמדה של הרעיון כעיקרה של היצירה. התערוכה ״הוראות הפעלה״ שתיפתח במוצ״ש 29.4 במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מתמקדת בפעולות אמנות שנעשו במרחב הציבורי בישראל בשנות ה־70 ובתחילת שנות ה־80. הפעולות, פרי יצירתם של האמנים דב אור נר, עזרא אוריון, אביטל גבע, פנחס כהן גן, ג׳ראר מרקס, שרון קרן וסרג׳ שפיצר, היו בעלות נגיעה ישירה בגורמי השלטון הישראלים וסמליו.
בפעולות המושגיות האמנים מימשו בגופם שפת יצירה חדשה, וקשרו עצמם להתפתחות האמנות המושגית במקומות שונים בעולם. התערוכה ״הוראות הפעלה״ תתמקד באופנים השונים והראשוניים שבהם הפעולות פגשו והפעילו גורמי צבא, מנהל והנהגה, וכיצד ביקשו לשזור יחדיו אמנות, פוליטיקה וחיים.
בתערוכה יוצגו עבודות מקוריות לצד חומרים היסטוריים מתוך הארכיונים האישיים של האמנים. צילומים מהעבודה ״יריות ירושלים״ מהשנים 1976־1974 בהן ג׳ראר מרקס צילם תמונות מנופי ירושלים ובהמשך, בזמן שירות מילואים ברמת הגולן, ירה בהן במטווח, כאשר הבוץ שהותז צבע אותם בגווני זהב; בעבודות ״נגיעה בגבול״ ו״מחנה הפליטים ביריחו״ מ־1974, פנחס כהן גן הגיע לאזורי גבול, בחן את אפשרות התנועה בהם וקיים דיאלוג עם שוטרים צבאיים, גורמי ממשל ופליטים פלסטינים, כבוחן שאלות של פליטות וגבול; בין עבודותיו של דב אור נר ״החלפות אדמה״ מ־1973 בה ביקש מחיילים בני קיבוץ להביא אדמה מזירות קרב בגבולות הארץ ולפזרה בקיבוץ ולהפך.
התערוכה היא פרק שני בסדרה מונומנט/פעולה, אשר בוחנת אסטרטגיות וצורות פעולה אמנותיות במרחב הציבורי המקומי במהלך המאה ה־20. היא מוצגת כחלק מפעילות המכון לנוכחות ציבורית, שהוקם ב־2016 במסגרת פעילות המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, פלטפורמה חדשה למחקר, לימוד ודיון באמנות ופעולה המתקיימות במרחבים הציבוריים. פעילות המכון כוללת פיתוח וקידום פרויקטים אמנותיים, תכנית לקהל הרחב, קבוצות דיון ועשייה, וכן הקמת ארכיון לאיסוף, שימור ותיעוד של יצירות ופעולות שהתקיימו ומתקיימות במרחב הציבורי.
נעילת התערוכה: 27.7