סדנת ההדפס ירושלים משתתפת לראשונה בצבע טרי ומציגה תערוכה של תחריטים, הדפסי רשת וספרי אמן – שנוצרו במסגרת פרוייקטים שונים בהזמנת הסדנה. התערוכה מורכבת מעבודות חדשות לצד מוקדמות, שעוסקות ב״רוחות רפאים של ההיסטוריה ושל הייצוג החזותי״ – כך מגדירה אותן האוצרת אירנה גורדון.
יצירותיהם של האמנים השונים – לארי אברמסון, עילית אזולאי, מידד אליהו, הילה בן ארי, אסף בן צבי, משה גרשוני, רותי הלביץ כהן, מאיה ז״ק, ארז ישראלי, אביטל כנעני, אבנר כץ, מרב סלומון, סיגל צברי, משה רואס – פורשות את התהוות הדימוי והחלל כעקבה, כמיתוס וכפירוק, לצד חזרתיות, הדהוד והבלחה. באמצעות מדיום ההדפס המאפשר שכפול, השהייה, נרטיביות ושיבוש, הן מעלות את ההיסטוריה הפרטית והקיבוצית של נופים, גופים ואובייקטים, כהתרחשויות מתעתעות וחמקמקות המסרבות להתקבע.
סדנת ההדפס ירושלים נוסדה ב־1974 ופועלת כמרכז לאמנות ללא כוונת רווח. מטרתה לקדם ולטפח את אמנות ההדפס כחלק בלתי נפרד מן האמנות העכשווית. הסדנה מזמינה אמנים בכירים וצעירים מכל תחומי האמנות ומעניקה להם מלגות יצירה, אשר במסגרתן הם מוזמנים לגלות ולנצל את אין ספור האפשרויות הגלומות במדיום ההדפס על הטכנולוגיות המסורתיות והמודרניות שלו, וליצור עבודות אמנות חדשות בתחום התחריט, הדפס הרשת, חיתוך העץ, המונוטייפט, הבלט, והשילוב בינם למדיומים אחרים. במקביל, הסדנה מעודדת את חקר תולדות ההדפס בארץ ובעולם והמחשבה התאורטית אודותיו. במשך שנות קיומה עבדה הסדנה עם מאות אמנים, מן הבולטים והמובילים בתחומם, והיצירות שנוצרו בתחומה מהוות חלק מהותי מסיפורה של האמנות בישראל.
הסדנה פועלת כהוצאה לאור של סדרות הדפסים וספרי אמן; כגלריה מרכזית בירושלים המציגה כשש תערוכות בשנה המלוות בקטלוגים. התערוכות משלבות בין ההדפס למדיומים אחרים כמו פיסול, צילום, ווידיאו; כמרכז להדרכה ולימוד של הדפס. בסדנה מתקיימים ערבי שיח, ימי עיון, סיורי גלריה ועוד. אוסף ההדפסים הגדול והאיכותי של הסדנה מייצג חתך רחב ומקיף של אמנות ישראלית בתחום ההדפס המקורי. ההדפסים וספרי האמן מוצאים לאור במהדורות מוגבלות, חתומים בידי האמנים וניתנים לרכישה.
ויטרינה הפועלת באורח קבע במוזיאון תל אביב ובמוזיאון הרצליה, מתייחסת בתצוגה שהיא מכינה ליריד צבע טרי לעובדה שהיריד מתארח במוזיאון הטבע העתידי. הביתן של ויטרינה יתייחס למופע ולתכנים דמיוניים של חנות במוזיאון לטבע. יזמי ויטרינה, האמנית והעיתונאית דנה גילרמן ושותפה, שי רוזן, רואים את החנות המוזיאלית כגוף המייצר תכני אמנות המתאימים למקום ולרוח המקום. התצוגה של ויטרינה ביריד תהיה למעשה מיצב שמתכתב עם מוזיאונים לטבע בתפיסתם הארכיטיפית: התייחסות לטבע ולאדם, לחיות מפוחלצות ולזני בעלי חיים שנכחדו, לאבולוציה ולמוטציות, לסיפורי אגדות ולמיתוסים, וכן לחפצים ולמוצרים הנלווים לכל אלו. זהו מהלך מורכב של התייחסות לחנות ובה בעת הפיכתה למוצג מוזיאלי בפני עצמו.
המיצב יכלול בין היתר פסלי חיות דמיוניות, חיות מפוחלצות וזנים חדשים לצד זנים נכחדים, של שרון גלזברג; מיצב של הילה עמרם עם שטיחוני דובים עשויים מפורצלן; פסלי חיות ציד עשויים ספוג של דינה שנהב; ציורי מסיכות של בעלי חיים וציידים של שי עיד אלוני; סדרת רישומי חיות של הלל רומן, בפורמט של משחק זיכרון; צנצנות מעבדה של יונתן גולדמן עם גידולים אורגניים, שיתפקדו כגופי תאורה; בתולות ים באקווריום בסדרה חדשה של ורד אהרונוביץ; סדרת הדפסים של אירנה אייזן ובמרכזה חיות מיתולוגיות קדומות; מדבקות קיר שצוירו על ידי גבריאלה ברוך ועוד.