התערוכה החדשה של ציבי גבע, שתיפתח בגלריה חזי כהן ב-30.6, מציגה מבחר מצומצם של ציורים, מתוך גוף עבודה גדול שנוצר בשנים האחרונות. גבע בחר הפעם להציג ״אירועי ציור״, כהגדרתו, שכל אחד מהם נוצר כתהליך פתוח, כמסע ליעד שאינו מוגדר או מנוסח מראש.
תחת הכותרת הלירית ״אם תרצה מקום נורא תגיד״, שהושאלה משיר של יונה וולך, העבודות המוצגות כוללות ציורים מופשטים, ייצוגי גוף ומערכות יחסים פיזיות ומנטליות. ציורים אלו אינם מתכנסים ל״נושא״. הם מציגים דחף שחותר תחת הדברים, זורם מאחורי, ולעיתים למרות, המצבים התמונתיים אותם הציור לכאורה מתאר. גבע מציג ציור אשר מסלק הנחות סגנוניות מוקדמות, ומציע תחתן פעולה ציורית שמחפשת עצמה לדעת, פעולה שיש בה חיבורים, שיסועים, וחבלות עצמיות; זהו ציור שחותר כנגד עצמו. מה שעומד כאן במרכז הוא תנועה ליבידינאלית מתפרצת אשר מתפצלת, מתפרקת ובונה קישורים בלתי צפויים.