
בעבודת הווידיאו מלך הפלאפל, מגלם האמן שחר מרקוס בדרכו הסאטירית, המשלבת הומור, ביקורת ונונסנס, אסטרונאוט ישראלי היוצא למסע לכיבוש הירח ומקים בו דוכן פלאפל. זהו אולי הביטוי הקומי ביותר של הפער בין מציאות ודמיון, ביחסינו עם מדע בדיוני. חייזרים, רובוטים, חלליות, הדמיות של חורים שחורים, ערים מרחפות ומסעות מופלאים למציאות מדומיינת – עולם הדמיון והמחשבה על העתיד מושפע עמוקות מיצירות מדע בדיוני שהשתרשו בתרבות החזותית לאורך מאה השנים האחרונות.
התערוכה מדהים! מהמם! מופלא! שתיפתח במוזיאון פתח תקוה לאמנות ב- 14 באפריל, עוסקת במדע בדיוני כז'אנר ספרותי, אמנותי וקולנועי ובהשפעתו העמוקה על התרבות במאה השנים האחרונות. הקשר העמוק בין אמנות למדע בדיוני נעוץ בהיותם שני תחומים שמתבוננים בסמוי מן העין ובכוחם לעורר בנו תחושת פליאה עמוקה, כמו גם להציע חוויית פענוח. דרך יצירות אמנות במגוון מדיות, של אמנים ישראלים ובינלאומיים, מציגה האוצרת, דורית לויטה-הרטן, מבט מפוכח וביקורתי.

מדע בדיוני הוא תחום חדש יחסית, שעוסק בהשפעתם של מדע וטכנולוגיה מדומיינים על החברה ועל האדם. זוהי דרך מבוקרת לחשוב ולחלום על העתיד, שדה יצירה המשקף את מערכת הערכים העכשווית של התרבות בתוכה הוא פועל. חשיבותו של המדע הבדיוני בהיותו ערוץ דרכו באות לידי ביטוי התשוקות החברתיות, השאיפות התרבותיות והתבניות הפוליטיות והטכנולוגיות של תקופתנו. כל אלה לובשים צורה של חזון מדומיין של העתיד, המעוגן תמיד גם בעבר ומלמד אותנו רבות על ההווה.
התערוכה מבקשת להגדיר את ביטויו החזותי של הדמיון הספקולטיבי, ולהצביע על ההקשרים ההיסטוריים בתוכם התפתח. היא מקבצת יצירות וידיאו, ציור, פיסול, צילום, מיצב, עיצוב וקולנוע, לצד תכניות ארכיטקטוניות, עטיפות ספרים, מגזינים וכרזות מתור הזהב של הז'אנר. מגוון זה, משקף עד כמה עמוקים השורשים והמקורות מהם יונק המדע הבדיוני, ועד כמה רחבה השפעתו על הדמיון המודרני.
האמן האמריקאי כריסטופר אולירי שמשלב ביצירתו בין פנטזיה, עתידנות ומדע, מציג מיצב וידיאו המדמה חור שחור, בעקבות מחקר של האמן בשיתוף עם מדען מנאס״א. מיצב מרתק של פלג דישון עוסק ב חלומות מודחקים ובאפשרות לאחזור זיכרון אנושי על ידי מחשבים. האמן הצ'כי יאקוב נפרס, מציג פסל וידיאו קינטי ״מטרופוליה״, שעוסק בחזון העיר האוניברסאלית. האמנים ערן מירז ודניאל לוזו, בוגרים טריים של בצלאל, מציגים סרט בהשראת הסדרה ״מראה שחורה״ שמספק מבט ביקורתי וקודר על עולם שממזג בין מציאות למרחב הווירטואלי ומעלה שאלות נוקבות על הכיוון שאליו מועדות פני החברה האנושית.
סשה סרבר מציב בחצר המוזיאון את ״חרות קבורה״ – פסל מונומנטלי של הזרוע המורמת של פסל החירות האמריקאי – האייקון שהפך לחלק כמעט קבוע בסרטי מדע בדיוני של חורבן ואפוקליפסה. שי עיד אלוני מציג מודל של תחנת חלל. קולקטיב העיצוב הבריטי Universal Everything מציג פסל וידיאו ״העיר המהלכת״. בין המשתתפים ליהי תורג'מן, יעל ברתנא, דב אור נר, יונתן גולד, נטלי אילון, יונתן גולדמן, קרן רוסו, אלי גור אריה ואחרים.