עיטור אנדרסן הוא עיטור כבוד יוקרתי המוענק מדי שנתיים על ידי האגודה הבינלאומית לספרות ילדים, שמחלקת גם את פרס אנדרסן היוקרתי, הנחשב למקביל לפרס נובל לספרות. האיורים יופיעו בקטלוג של הארגון IBBY ויוצגו בפטסיבל ספרי הילדים בבולוניה בשנה הבאה.
הספר ״חרדיל לא רגיל״ שכתב חגי ברקת מורכב משני סיפורים ושירים, כאשר הסיפור המרכזי יצא לאור בעבר כספר, עם איורים של דני קרמן. ״כשקראתי את הטקסט, היה לי ברור שאני מתחבר אליו״, מספר הופמן. ״הוא מצחיק, פרוע, שנון, ברוח ספרי ילדים שאני מאוד אוהב, של דוקטור סוס או של של סילברסטיין״.
״התהליך לא היה שונה מהעבודה על ספרי ילדים אחרים, מלב העובדה שהוא היה ארוך יחסית, כי הטקסט עצמו ארוך. בהתחלה התרכזנו בסיפור המרכזי, על ילד שפוגש יצור בשם חרדיל, שלוקח אותו למסע מסביב לעולם לכל מיני מקומות אקזוטיים. חיפשתי את הדמויות המרכזיות של הילד והחרדיל, שהוא יצור טיפה מופרע שמחליף בגדים כל הזמן. ראיתי אותו כמו דמות בריטית ושמחתי שאף אחד לא צנזר לי את הקטע עם המקטרת שהוא מעשן. אחד אפס לטובת דני ספרים…
״הילד שלצידו הוא מעין המבוגר האחראי, זה שקצת נלחץ, מפחד, אבל עדיין מסוקרן. בגלל האופי הקופצני של הסיפור, האיורים אווריירים, אין הרבה כפולות מלאות אלא יותר סנאפשוט של רגעים, יותר סיפורים בתוך סיפורים שמנסים לשמור על הקלילות של הטקסט״.

לאחר מכן הגיע שלב הסקיצות הראשונות של סיגנון, שהיו קריאת הכיוון לכל הספר. ״עשינו איור או כפולה לכל חלק כדי לראות איך אפשר ליצור גיוון בין הפרקים השונים ועדיין לשמור על אחידות סגנונית. כך נוצר הכיוון של הסיפור השני, על מר שמול, שיוצא למסע לחיפוש עצמי בגלל חלום, שמתגלה מהר מאוד כסיוט (בכל זאת, מנסים לאכול אותו…). לטובת הסיפור הזה, המאופיין באווירה של אגדה, הכפולות מאוירות עם צבעים חזקים וקומפוזיציות אפיות יותר״.
את הטקסט של העטיפה ביצע הופמן באופן ידני. ״אני מאוד אוהב לעשות טיפוגרפיה ידנית לספרים שאני מאייר. יש בזה אלמנט של חתימה אישית, קצת כמו לקרוא לילד בשמו״.


הופמן, בן 39, הוא בוגר מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל (2007). הופמן פרסם איורים בחו״ל בניו יורק טיימס, בוול סטריט ג׳ורנל ועוד; ובארץ בכלכליסט, גלובס, ידיעות אחרונות, מעריב, ״אתה נמצא כאן״ ועוד. הוא זכה בעבר במדליית כסף מטעם אגודת המאיירים האמריקאית בקטגוריית קומיקס בפורמט מיוחד, בעבור סדרת קומיקס שנעשתה בזמן שהותו בניו ניורק.
מלבד ״חרדיל לא רגיל״ הופמן אייר ספרי ילדים נוספים כמו ״אבא אכל דיסה״ מאת שהם סמיט (זמורה ביתן), ״נמרת״ מאת אורנה לנדאו (זמורה ביתן), ״נח בלי מח״ מאת נירה הראל (הקיבוץ המאוחר) ו״משל על שועל״ מאת שהם סמיט (כנרת).
חבר בקבוצת Humdrum, שהציגה בינואר 2015 את הפרסום הראשון שלה בפסטיבל אנגולם בצרפת. הציג בתערוכות רבות, ביניהן ״משחקים במוזיאון העיצוב (מוזיאון העיצוב חולון, 2014), ״אומת האיור״ (בית האמנים, 2014) ו״מיכלים״ (גלריה משונע, 2015) שהוצגו כולן בשבוע האיור של תל אביב; מאיירים ישראלים (ונציה, 2013); תצוגת הקבע של המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס (2013); ועוד.