לפני שש שנים החלה עדה ורדי לאסוף חומר אודות שפיצר, יחד עם אביה, אריאל ורדי, שהיה חבר קרוב של שפיצר, ומרון ארן מבית המכירות קדם. השלושה לא הבנו איך עד היום לא ראה אור ספר המתעד את עבודותו המרשימה והמשמעותית, וכיצד שמו של שפיצר הולך ונעלם.
ורדי היא מעצבת גרפית עצמאית המתמחה בעיצוב ספרים ומרצה לעיצוב. אוצרת התערוכה ועורכת הקטלוג דפוסים משתנים – מלאכת העיצוב של משה שפיצר, פרנציסקה ברוך והנרי פרידלנדר – המוצגת בימים אלו במוזאון ישראל. במהלך המחקר על התערוכה הגיעו עדה ורדי, אריאל ורדי ומרון ארן לארכיון שפיצר, שהיה סגור למעלה מ-30 שנה, ומצאו שם חומר ארכיוני מרתק ועשיר מאין כמוהו. מהחומרים הארכיונים הם תוו ביוגרפיה מקצועית לשפיצר ובמקביל שלחו כמה מספרי תרשיש לקבוצה של אנשי רוח וספר וביקשו מהם לכתוב על הקשר בין תוכן וצורה, הבא לידי ביטוי מדויק בעבודתו של שפיצר. הספר מבוסס על רשימות אלו המופיעות לצד ספרי תרשיש (כמעט כולם) – מצולמים בגודל אחד לאחד.
בין הכותבים לספר: אריאל הירשפלד, דרור בורשטין, גדעון אפרת וגילה קפלן. בתחילת הספר מופיע פרק הביוגרפיה ובסופו קטלוג ספרי תרשיש מלא ומועדכן. הספר הוא ספר עצמאי ותמכו בו עד עכשיו מפעל הפיס וקרן רבינוביץ׳. לקראת צאתו ייצר הטיפוגרף ינק יונטף גרסה דיגטילית לאות ״רוממה״, אות ששפיצר עיצב בשנות ה-50 ולא זכתה להכרה. כותרות הפרקים בספר והטקסט של העטיפה מסודרים באות זו, וכשהעבודה על המשקל הכבד תסתיים, הוא יופץ תחת השם ״רוממה שפיצר״.
