פורטפוליו News: מי מאיתנו לא מכיר את בית אל על, בניין השופרסל והכניסה לצוותא בתל אביב, כל אותם בניינים אפורים שבנויים מבטון חשוף?! התערוכה ״חשופים״ שתפתח ב-6/2 בגלריה בבית האדריכל ביפו תציג סרטונים, תיעוד חזותי וניתוח של מבנים אלה, שנעשו ע"י סטודנטים בחוג לעיצוב של המסלול האקדמי במכללה למינהל. מנחת הקורס ויוזמת התערוכה: אדר' שלי כהן.
בית אל על
במסגרת התערוכה יציגו סטודנטים מהסדנאות לאוצרות ולשימור שמונה מבנים מסוף שנות ה-50-70 שנבנו בסגנון ברוטליסטי בתל אביב. התערוכה מסכמת מחקר שערכו הסטודנטים, בשיטות שונות, סביב המבנים הללו. הם בחנו מהו כוח המשיכה העכשווי שלהם עבור תושבי העיר, עבור יזמים ועבור הרשויות? איזה שינוי עברו המבנים במהלך השנים? והאם מעריכים את המורשת האדריכלית הזאת או מסתייגים ממנה?
המונח "חשופים" מתייחס קודם כל אל הפואטיקה של הסגנון וחומר הבניה של המבנים. מספר מבנים בתערוכה הם מבנים ברוטליסטיים שבנויים מבטון חשוף, ואחרים הם מבנים פונקציונאליים ותכליתיים שאינם מחופים בחומרי גמר יוקרתיים. בנוסף להיבט הצורני, המונח חשופים מתייחס למפגש החשוף והדינמי בין המבנים לבין כוחות השוק, הדיירים, והמשתמשים: שוכרים, סוחרים וקהל מבקרים. המבנים בתערוכה נבנו לאורך צירים מרכזיים בעיר, מרביתם תוכננו על ידי אדריכלים מובילים בישראל. רובם לא הפכו לאייקונים אדריכליים מבודדים, אלא הם משתלבים במרחב אורבני סואן, שמהם עשוי הגרעין ההיסטורי של העירוניות התל-אביבית. למבנים מגוון שימושים: משרדים משולבים עם מסחר (בית יכין), תרבות משולבת עם מסחר ועם מגורים בתוך רצף הרחוב העירוני (לונדון מינסטור, מבנה תיאטרון בית לסין); כל אלו ללא יצירת מתחמים ייעודיים סגורים.
במהלך השנים המבנים עברו התאמה לצרכים משתנים, בדרך כלל ביוזמת השוק: מבנים שהוקמו כמבני ציבור או בעבור חברות ציבוריות כמו למשל בית הסוכנות ובית יכין, שבהם משכירים יחידות משרד קטנות לחברות מן המגזר הפרטי. מבני מלאכה בעלי אופי גולמי, כמו קריית המלאכה וקבוץ גלויות 45, משנים ייעודם ומשכירים יחידות סטודיו קטנות לאמנים. לצד חיות עירונית זאת, למבנים יש גם צדדים אפלים יותר והחמצות אדריכליות, ומרחביהם הופכים לעיתים למשכן של פעילות עבריינית.
הסטודנטים בחנו האם המבנים עומדים במבחן הזמן, מיפו את המבנים וערכו בהם ביקורים אינטואיטיביים ולא שגרתיים. הם מציגים בתערוכה תיעוד וניתוח חזותי של ההקשר העירוני של המבנים, וסרטוני מעקב אחר משתמשים במבנים. הסטודנטים ראיינו שוכרים ועובדים בבניינים ובקשו מהם לשרטט מפות המתארות את ההתנסות היומיומית שלהם במבנים. מהשיחות עם שוכרי משרדים וחללי סטודיו ועם עובדים המבלים בהם את מרבית שעות העבודה שלהם עולה כי גם למלצרית בקפה ולשומר בכניסה לבית הסוכנות יש עמדה ביחס לאדריכלות הבניין.
לצד תיעוד יתרונותיהם האדריכליים והעירוניים של המבנים מוצגים בתערוכה, בסדרת תצלומים וסרטונים, צדדים מוזנחים ומאיימים של המבנים: גישה לא מזמינה לאולם צוותא; חלל מסחרי מוזנח בפסאז' הוד לשעבר, בבית-לסין; ורחבה נטושה הצופה על רחוב בן יהודה מעל מבנה השופרסל, שמחמיצה הזדמנות יוצאת דופן להשקיף על הרחוב המסחרי ממפלס ביניים. שני מבני מלאכה במקורם שהפכו לחללי סטודיו ותצוגה, בקריית המלאכה וברחוב קבוץ גלויות.
התערוכה תתבונן בתהליכים שעוברים מבני ציבור מסחר ומשרדים במהלך עשרות שנים, בשינויים שנערכים ע"י דיירי המבנים, ע"י שוכרי המשרדים והחנויות וע"י הציבור, ובשינויים שמתרחשים ע"י כוחות השוק באמצעות חברות בניה ובעידוד הרשויות. ראיונות עם דיירים ומשתמשים יתעדו מה חושבים הדיירים על מבני הבטון החשופים? כיצד מתאימים הדיירים השונים את האדריכלות שהיא לעיתים נוקשה לצרכיהם האישיים? האם הם מעריכים את המורשת האדריכלית של המבנים או מסתייגים ממנה? עבודות אחרות יציגו תהליכי ההתרוקנות, התחלפות הדיירים, תוספות הבניה והפלישות הלא חוקיות למבנים. בנוסף יוצגו פרויקטים יזמיים שבהם חברות בניה מחדשות ומשביחות את המבנים.