פורת בונה מארג דימויים שעוקב אחר תהליך ההוכחה לממשותו של התיעוד הצילומי, תוך הפרכת אמיתות ויצירת עובדות חדשות אודות העבר וההווה. על-ידי בחינת הקישור בין הדימוי הוויזואלי לפיענוח הטקסטואלי מנכסת פורת את תפקיד החוקר, המתעד, ובמקביל יוצר, עקבות בזירת העבירה.
השימוש בצילום כראיה עובדתית הפך למקובל בבתי משפט מסוף המאה ה-19. מאז, ובניגוד לשיח התיאורטי המערער על אמינותו של הצילום כמתעד עובדות, שמר התיעוד הוויזואלי על מעמדו התיעודי במדע הפורנזי – אותו מדע שבבסיסו ההנחה ש״כמעט כל מגע משאיר סימן״. זהו ״כלל המגע״, אותו כלל שעליו מסתמכת החקירה הפורנזית.
פורת, ילידת כפר גלעדי, חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת בהצטיינות של החוג לצילום ומדיה דיגיטלית במכללת הדסה ירושלים, תואר שני באמנות MFA, בצ׳לסי סקול אוף ארט אנד דיזיין, לונדון, חברה בגלריה השיתופית אינדי, הציגה בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד בארץ ובעולם. זכתה בפרס עידוד היצירה ופרס משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב.