פורטפוליו News: "מי ירצח את אֹהד פישוף?״, תערוכת היחיד הראשונה של הזמרת איגי וקסמן, תיפתח ביום חמישי ה-6/8 בגלריה רו ארט תל אביב. אוצרת: ליסה פרץ.
טרום קריירת השירה שלה, בין השנים 1988-1992, תיעדה וקסמן במצלמת ״יאשיקה״ את סצינת הרוק הצעירה הישראלית שהתהוותה בשנים ההן, בירושלים ובתל אביב בו בזמן. בתערוכה זו ייחשפו לראשונה לעין הציבור כ-30 תמונות בשחור-לבן של יוצרים והרכבים מוזיקליים, חלקן פורטרטים (חמי רודנר, אביב גפן, סיוון שביט) וחלקן תיעוד של זירות רוק׳נרול טיפוסיות כגון הופעות (רמי פורטיס וברי סחרוף, קורין אלאל, ערן צור, נושאי המגבעת), כולן כאחת נושאות אופי אינטימי. את התמונות האלה צילמה וקסמן במסגרת לימודי צילום בבית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב והן היוו בזמנו את גוף עבודותיה הסטודנטיאליות, ללא שום כוונה עתידית לאחד אותן לכדי תערוכה.
וקסמן יכלה להנציח בעדשתה את חיילי החזית הצעירה של הרוק הישראלי בפמיליאריות כזאת בין השאר בשל קשרי החברות האמיצים שקשרה עם רבים מהם. היא לא תיפקדה כצלמת כוכבים, שתפקידה ללטש את הדימוי הציבורי שלהם (לאף אחד מהם, יש להודות, עוד לא היה כזה בשלב ההוא), והיא גם לא תפשה את עצמה כמי שמוטל עליה ללכוד את הרגעים המכוננים בהיסטוריה של המוזיקה המקומית; היא היתה האשה ההיא שהתמזגה בטבעיות מוחלטת בסביבתה הקרובה, ואגב כך גם מצלמתה. בכל חבורת יוצרים ישנו האדם הזה, שבלי דעת נהפך לקופסה השחורה, המילולית או הוויזואלית, של הרוח והפעולה שלה. די בהתבוננות שטחית בתצלומיה של וקסמן כדי להבין כי קרבה זו ביססה בהם תכונות נדירות שאי אפשר להשיגן בעבודות מוזמנות: חופש מוחלט, הומור, חספוס, ישירות, כנות ורגש חי.
כ-20 שנה אופסנו תצלומים בארון נידח בביתה של וקסמן, אנדרטה אילמת לקריירה הטירונית שלה, שנגנזה באחת עם השקת מסלולה המקצועי החדש כזמרת. חשיפתם כעת היא הזדמנות להתוודע אל נתיב מוקדם זה ואל רגע המפנה ההוא, בין סוף שנות ה-80 לתחילת שנות ה-90, שבו הצעירים ממועדון רוקסן בתל אביב וממועדון הפרגוד בירושלים לקחו לידיהם את מושכות המוזיקה הישראלית, כל אחד על פי תפישתו ודרכו המוזיקלית, והובילו אותה אל עבר האופק, אשר בקצהו החלו להנץ קרניה של חמת-גלגל״צ.
