פורטפוליו News: התערוכה ״אלנבי ומוגרבי: היו זמנים בקולנוע״, שתציג כרזות סרטים בחזיתות בתי הקולנוע מהשנים 1959-1931, ותספר את סיפורם של בתי הקולנוע – הלב התרבותי של תל אביב במאה הקודמת, תפתח ביום שני ה-30/3 במוזיאון ארץ ישראל. אוצר: גיא רז.
במרכז התערוכה מוצגים צילומים של חזיתות בתי הקולנוע אלנבי ומוגרבי המתעדים את כרזות הסרטים, ציורי התפאורה וכוכבי הקולנוע של אותם ימים. לצד הצילומים, וכדי לתת הקשר רחב יותר לרוח הזמן והתקופה, מוצגים כרזות, בולים, יומני קולנוע כרמל (שהוקרנו לפני הסרטים והיוו את מהדורות החדשות הראשונות), ראיונות מצולמים וסרטים מאותה תקופה, לצד פריטים מקוריים דוגמת מקרנת סרטים וכיסאות בתי הקולנוע המשלימים את הסיפור של בתי הקולנוע מימים אלה.
בתחילת המאה הקודמת, העיר תל אביב מתבססת כמטרופולין הציוני הראשון. ציר אלנבי מכיכר מגן דוד (שוק הכרמל) לכיוון רחוב בן יהודה היורד לים, הופך ללב התרבותי והחברתי של תל אביב. הבוהמה מבלה ורוצה עוד. באותם ימים, הקולנוע עוד לא הגיע לארץ ישראל אבל ראי-נוע ״עדן״ צובר קהל אדוק. ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף מזהה הזדמנות ומציע ליעקב מוגרבי, סוחר יהודי עשיר שעלה מדמשק, להקים בית אופרה בצומת הרחובות אלנבי ובן יהודה.
בית האופרה המפואר בסגנון האר-דקו שתוכנן על ידי האדריכלים יוסף ברלין וריכרד פסובסקי, ״אופרה מוגרבי״, הופך עם הקמתו בשנת 1930 למרכז תרבות שוקק, ובעוד שאופרה לא מוצגת שם, הקול-נוע הראשון בישראל מושק בו בהצלחה רבה. באולם הקטן, מתחת לקולנוע, הוקמו והוצגו במשך השנים התיאטרונים העבריים הראשונים בארץ ישראל, בהם המטאטא, האוהל, הבימה והקאמרי.
בשנת 1935 מוקם קולנוע רימון – לימים קולנוע אלנבי (1938) – ומשתלב היטב בחיי הפנאי והבידור של התושבים. המבנה המהודר שתוכנן על ידי האדריכל שלמה גפשטיין והוקם על ידי יעקב שלוסברג, נהפך לאיקונה אדריכלית בסגנון הבינלאומי, במה שהיה פעם רחוב הקניות והבילוי הראשי של תל אביב.
בשנות ה-80 בתי הקולנוע ננטשים כחלק מההגירה של בתי הקולנוע למרכזי קניות גדולים. בשנת 1986 שריפה שפרצה בבניין קולנוע מוגרבי גורמת לנזק בלתי הפיך שמוביל להריסת המבנה ההיסטורי ב-1989. בשנות ה-90 קולנוע אלנבי נהפך למועדון חלוצי ששינה מקצה לקצה את סצנת חיי הלילה המקומית. כעת, בגלגולו החדש, צפוי אלנבי 58 להיהפך לבניין מגורים במסגרת העניין הנדל״ני המחודש בציר אלנבי וההתחדשות האינטנסיבית של העיר הלבנה בתל אביב.
מעצב כרזות נייר: ישראל הירש. מעצב תפאורות חזית: שמואל אשכנזי. צלם מרכזי: אפרים ארדה. בעלים, יזם ורעיונאי: ירוחם ורדימון.
