פרס מפעל חיים על שם מרדכי איש־שלום מוענק לאמן ישראלי על מפעל חיים או על תרומה לאמנות, מטעם אגודת הציירים והפסלים ובית האמנים בירושלים. איש־שלום, שהיה ראש עירית ירושלים בתחילת שנות ה־60, הוא זה שיזם את מהלך הענקת משכן אמני ירושלים בבית האמנים הנוכחי.
הפרס, הנקרא על שמו, חולק לראשונה בשנת 1986. החל משנת 1988 מוענק לצידו פרס ליצירה אמנותית על שם שושנה איש־שלום, הניתן לאמן ישראלי מטעם אגודת הציירים והפסלים ובית האמנים בירושלים. גובה הפרסים לא נמסר.
ועדת הפרס על שם מרדכי איש־שלום כללה השנה את אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר וראש המחלקה לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל; מרב דביש בן משה, יו״ר אגודת אמני ירושלים; צילה איש־שלום, נציגת המשפחה. בנימוקי השופטים להענקת הפרס נכתב ש״טליה טוקטלי היא אמנית יוצאת דופן הנעה בין מומחיות טכנית גבוהה בתחום הקרמיקה לאמנות לשמה, שאינה מוגבלת לחומר או לנושא ועוסקת בטרנספורמציה של חומר לרוח״.
טליה טוקטלי, גדודים של רקפות, מתוך אוסף כנסת ישראל. צילום: מ״ל
״מתח מתמיד מתקיים ביצירתה בין הכאוטי והפרום להרמוני ולשלם. יצירתה עולה מהחומר הארצי ביותר, החימר, ונוגעת בשמיים. בדרך היא נפגשת עם זכרונות ילדות, עם אירועי יום־יום, ועם טראומות אישיות וקולקטיביות.
״מעבר לקרמיקה – ובאופן ספציפי לפורצלן שבו התמחתה – יצירותיה של טוקטלי הן מעין מיצבים ליריים להפליא המכילים חפצי עבר שימושיים וקישוטיים מבית הורי הוריה בגרמניה, חלקי בגדים וחפצים שימושיים, פרגמנטים של טקסטים, וחוטי מתכת ורקמה משומשים ומשובשים.
״יצירתה של טוקטלי מצליחה לייצג, מעבר להקשר האישי החזק, גם את העולם הישראלי המורכב של ילידי שנות ה־50, דור שני לשואה, שנאלצו להתמודד עם משברי המלחמות וניפוץ החלום האידילי של הקמת מדינת ישראל. ממכלול יצירותיה עולה מורכבות הנבנית מעוצמתו של הכאב וכוחו של הפיוט החומרי השלם העשוי שברים – מעין תמונת מראה של חברה שקמה מתוך ההרס ומתמודדת עם מציאות מרובדת ומקוטעת״.
מיכאל יחילביץ׳, יחד. צילום: מ״ל
ועדת הפרס על שם שושנה איש־שלום כללה השנה את רונית שורק, אוצרת לרישומים והדפסים, מוזיאון ישראל; נדיה עדינה רוז, נציגת אמני ירושלים; נני רוזנברג, נציגת המשפחה. בנימוקי השופטים להענקת הפרס נכתב ש״מיכאל יחילביץ׳ מצייר מרחבים עירוניים ומראות מדבריים, המזוהים עם הנוף המקומי, ובה בעת מתקשרים למרחבים ארכיטיפיים אוניברסליים, המגדירים את הסביבה האנושית ומכתיבים אותה. הוא מעמת בין צבעים עדינים ושקטים לבין קומפוזיציות דרמטיות, עימות המגלם בחובו את המתח הנוכח בכל עבודותיו.
״רבות מעבודותיו עוסקות בבדידות גם במובנה הרחב יותר ובשאלות פילוסופיות על הקיום האנושי; הן מתאפיינות באיכויות טרגיות וקומיות כאחת. יחילביץ׳ מרבה לתאר סצנות יומיומיות, כגון המתנה לאוטובוס, תליית כביסה, שיט בסירה והליכה ברחוב, ובאמצעותן הוא מעלה שאלות על האבסורד שבמציאות, על חלוף הזמן ועל המוות״.
הפוסט זוכי פרסי איש־שלום לשנת 2021: טליה טוקטלי ומיכאל יחילביץ׳ הופיע לראשונה ב-מגזין פורטפוליו.