מה מעשיך בימים אלה?
רק עכשיו סיימתי סדרה גדולה שהוזמנתי לעשות במוזיאון היהודי בשווייץ, לתערוכה בשיתוף עם Basel Kunstmusum, כך שבימים האחרונים אני מרשה לעצמי לעבוד בסטודיו בלי תוכנית מוגדרת וסוג של לשוטט באפלה – שזה המצב המועדף עלי. חוץ מזה, יש עוד נסיעה באופק אבל מוקדם מדי לדבר על זה.
באיזה יריד הצגת ומה החוויה המשמעותית שלקחת משם?
השתתפתי ביריד הראשון וביריד השלישי. הראשון היה ממש אחרי שסיימתי את לימודי התואר הראשון בבצלאל ואני חושב שזו היתה חוויה משמעותית בפני עצמה – לחוות את התופעה הזאת שנקראת יריד אמנות, לטוב ולרע. העומס הפיזי וההתייחסות לעבודת אמנות כמטבע עובר לסוחר – אלה דברים לא פשוטים, אבל שחשוב להכיר אותם, להיות מודע אליהם וגם להבין את הגבולות של עצמך. מצד שני, יש משהו מדהים במפגש הבלתי־אמצעי עם הכמויות של המבקרים, אנשים שרוצים לדבר איתך ושרבים מהם לא נפגשים באופן קבוע עם אמנות עכשווית. היו לי שיחות מעניינות שאת חלקן אני זוכר עד היום.
מה היית ממליץ לאמן צעיר?
להקשיב לכולם ולשכוח את כל מה ששמעת מהם כשאתה נכנס לסטודיו.
עם מי (מכל האמנים שבעולם) היית רוצה להציג תערוכה זוגית, ולמה?
תערוכה עם רמברנדט. אני חושב שזה יכול להיות מצחיק.
The post עשור לחממת האמנים צבע טרי // שי יחזקאלי appeared first on מגזין פורטפוליו.