מוזיאון תל אביב לאמנות מציג לראשונה בישראל תערוכת יחיד מקיפה של לואיז בורז׳ואה (2010־1911), אמנית צרפתייה־אמריקאית פורצת דרך ואחת הנשים המבריקות, החשובות והמשפיעות ביותר באמנות המאה ה־20. בורז׳ואה, שהלכה לעולמה בגיל 98,השאירה אחריה גוף עבודות מרתק, שארג מיניות עם פסיכואנליזה ותרם רבות להתפתחות התיאוריה הפמיניסטית. פסליה עשויים ומרים רכים וקשים, רדי־מייד ויציקות ברונזה מונומנטליות, פרטי לבוש וחפצים חדים ומשוננים. התערוכה חוקרת את השניוּת שביסוד המושגים והצורות באמנותה של בורז׳ואה, המתאפיינת ביחסים סבוכים בין פְּנים וחוץ, מודע ולא־מודע, גברי ונשי, הגוף והאדריכלות, הסביל והפעיל.
הקריירה האמנותית שלה מתפרשׂת על פני שבעה עשורים, אך החשיפה המשמעותית הגיעה רק ב־1982, כאשר בורז׳ואה – אז בת 71 – היתה לאשה הראשונה שזכתה לרטרוספקטיבה מקיפה שבמרכזה פיסול במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. נקודת מפנה זו סימנה אותה כאמנית עכשווית מובילה ומעוררת השראה, שיצירותיה הדרמטיות – החוקרות יחסי משפחה, הורוּת, זוגיות, נשיות, גבריות, כאב, תשוקה ותוקפנות – עמוקות וחושפניות במורכבותן.
התערוכה ״שניים״ מתמקדת במערכות יחסים, תיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות ב־8.9. יוצגו בה יותר מחמישים עבודות – פסלי ענק, פסלים קטנים, עבודות טקסטיל ורישומים – מכל השלבים המשמעותיים בקריירה של בורז׳ואה, לרבות כמה מיצירותיה הידועות ביותר. בין השאר יוצגו בה פסל הפלדה האיקוני מ־2003 זוג עכבישים – העכביש, סימן ההיכר של בורז׳ואה, מייצג את יחסיה עם אמה; הפסל הפרובוקטיבי ילדונת (גרסה מתוקה יותר) (1968-99) – פאלוס המסמל גבריוּת שבירה ופגיעה; ומעבר מסוכן (1997) – העבודה הגדולה והמשמעותית ביותר בסדרת התאים, הכוללת חללים מגודרים ככלובים ובתוכם אובייקטים סמליים מחיי המשפחה.
במרכז התערוכה יוצב הפסל המונומנטלי שניים (Twosome),שנוצר ב־1991 ונחשף לראשונה בתערוכה ב־MOMA בניו יורק. באותה שנה. פסל זה, שהוצג לעתים נדירות בלבד, נתן את שמו לתערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות. העבודה מורכבת משני מיכלי מתכת גדולים המוצפים באור אדום מהבהב, שהקטן ביניהם מוּכל במשנהו בתנועת יצוא ושוב. הפעולה המכנית החוזרת מעוררת קונוטציות מיניות, אך על פי בורז׳ואה הפסל הוא דיוקן של יחסי אם וילד – יחסי היסוד בין שניים, המגדירים את כל מערכות היחסים העתידיות בחיים הפיסול של בורז׳ואה נתפס לא פעם כקשה ומעורר רתיעה, הדימויים רוויי כאב או מאיימים. כלובי כלא מסמלים בית ובגדים שהתרוקנו ומולאו בדחיסת כותנה מייצגים גוף מחולל. ״הפריטים שאני משלבת בעבודות נועדו לעורר רגשות״ הסבירה. למרות שהיא עצמה נחשבה ליוצרת אינטלקטואלית, העידה על עצמה, שהמוטיבציה שלה נבעה ממקור רגשי שעלה על גדותיו:״הרגשות שלי אינם הולמים את מידותיי״, אמרה בסרט שליווה את יצירתה בשנותיה האחרונות ״הרגשות שלי הם השדים שלי״.
נעילת התערוכה 20.1.2018
The post לואיז בורז׳ואה לראשונה בתערוכה נרחבת מוזיאון תל אביב appeared first on מגזין פורטפוליו.